הבדלים בין גרסאות בדף "תלמי הרביעי"

נוספו 2 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ
(דרך WP:JWB)
מ (ההלינסטי->ההלניסטי - תיקון תקלדה בקליק)
מ ((דרך WP:JWB))
בשנת 219 חידש [[אנטיוכוס השלישי]] את המתקפה כנגד התלמים, והפעם כנגד המובלעת התלמית בעיר סלאוקיה שעל החוף (בסמוך ל[[אנטיוכיה]]). העיר נלכדה במזימה, תוך שתוף פעולה עם מוסרים בתוכה.{{הערה|פוליביוס 5.59-61)}} באותו זמן פנה אל אנטיוכוס גם תֵאוֹדוֹטוֹס, המפקד התלמי שבלם אותו שנתיים קודם לכן. מתוך חשש לגורלו לאור הטיהורים באלכסנדריה, תפס תאודוטוס שליטה ב[[צור (לבנון)|צור]] וב[[עכו]], והזמין את אנטיוכוס לנצל את ההזדמנות ולפלוש שוב דרומה. באין יכולת תלמית לבלום את המהלך, השתלט הצבא הסלאוקי על רוב הארץ, עד [[עזה]].
 
בניגוד לאנטיוכוס הנמרץ לא הפגין תלמי כשרוןכישרון רב בניהול המערכה, והמלאכה נפלה במלואה על כתפי שני שׂריו, סוסיביוס ואַגַתֿוֹקלֶס. השניים נהלו משׂא ומתן מול אנטיוכוס, בו טענו לזכות התלמית על קוילה סוריה, ובמקביל הדקו את הקשרים הדיפלומטיים עם ערים רבות בעולם היווני, כדי להגביר את הלחץ המדיני. בנוסף ניסו השניים להביא להכרה במעמדו של אָכֿאיוֹס, אחיו המורד של אנטיוכוס, כדי לפצל את הממלכה הסלאוקית ולהחלישה.
 
המשׂא והמתן לא הביאו לתוצאות מעשׂיות, אך הזמן נוצל על ידי הצד התלמי לחיזוק הצבא ולהגדלתו. שׂכירי חרב גויסו בערי יוון, כרתים, תרקיה ומן הגאלים של [[אסיה הקטנה]]. במקביל לכוחות אלה, שהיו מאומנים ומנוסים, נערכה רפורמה מקיפה בארגון הצבא התלמי, וכוחות ותיקים וחדשים עברו אימונים מיוחדים לקראת המערכה הקרבה. בנוסף, כח סדיר של חיילים מצרים, כ-20,000 איש, גויס ואומן להלחם בשיטת ה[[פלנקס]] המקדונית. כח זה היה נתון תחת פיקודו האישי של סוסיביוס.