הדת השומרונית – הבדלי גרסאות

'''שינויים שיסודם בעיקרון דתי''' - ב[[ספר דברים]]{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|יא}}}} ניתן ציווי, המופיע בצורות שונות במקראות נוספים: "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַה'". לא נתפרש בשום מקום בתורה היכן מקום זה נמצא. [[חז"ל]] דנו אם כוונת התורה ל[[שילה (עיר מקראית)|שילה]] או ל[[ירושלים]] או לשניהם, אולם אין חולק על כך שפשט המקראות לא מזכיר מקום מסוים. מאחר שהשומרונים לא קיבלו את ספרי ה[[נביאים]] ככתבי קודש, ולא קיבלו נביא נוסף מלבד משה, הם נאלצו למצוא מקור למקום שבחר ה' מתוך תורת משה עצמה, ובשל כך הוסיפו בעשרת הדיברות את הקטע המופיע בספר דברים{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כז}}, פסוקים ד'-ח'}} אלא שבמקום "הר עיבל", כתבו "הר גריזים": "וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר גריזים; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַה' אֱלֹהֶיךָ: מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב".

'''שינויים שבאים לתקן ולהשלים את הנוסח''' - התורה השומרונית פעלה על מנת שלא ימצאו מקראות סותרים או מקראות שאינם מובנים. לדוגמה, מאחר שכבר נכתב בתורה מהו המקום אשר בחר ה', לא יכול להיות שיאמר בתורה "המקום אשר יבחר ה'" (בלשון עתיד). לכן, במקום 'יבחר' שינו ל'בחר'. דוגמה נוספת, נאמר בספר בראשית בבריאת העולם: "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". כיצד ייתכן שאלהים סיים לעשות את מלאכתו ביום השביעי וגם שבת ביום השביעי? בעוד שביהדות סוגיה זו נידונת אצל חז"ל והפרשנים האחרים מבלי לגעת בגוף הנוסח המקראי, השומרונים בחרו לשנות את עצם הכתוב, כדי שלא יווצר סתירה, ובשל כך כתבו: "ויכל אלהים ביום השישי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". תיקונים מעין אלה מופיעים במקומות רבים בתורה השומרונית.

'''שינויים של כתיב והתאמה לדקדוק של דור המעתיקים''' - שינויים אלה רובם ככולם קטנים הם, כגון שינויי כתיב מלא וחסר, ונובעים מכך שבהלכה השומרונית אין הלכות כתיבת ספרי תורה מחמירות כביהדות (המקפידה על העתקה מדויקת אפילו של תגים וסימנים חיצוניים לאותיות עצמם). פועל יוצא ממציאות זו, שהדקדוק המקראי שהיה נהוג בתקופת המקרא לא השתמר במלואו בתורה השומרונית, ופעמים רבות הותאם לדור הכותבים של הספר. דוגמאות לכך: הנוסח השומרוני כמעט ולא מכיר כלל את צורת הזירוז המורחבת עם ו': 'ואברכה',{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יב|ג}}}} 'ונשאלה',{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כד|נז}}}} 'הבה נתחכמה'{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|י}}}} ועוד רבות. במקום זאת הנוסח השומרוני מכיל את הצורה המדוברת: 'ואברך', 'ונשאל', 'נתחכם' וכו'.