|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
|
לאחר אמירת ההלל ובסיום המגיד נאמרת ברכת "אשר גאלנו". לדעת התנא [[רבי טרפון]] כוללת הברכה הודאה על נס גאולת מצרים ואילו התנא [[רבי עקיבא]] מוסיף עליה גם תפילה לגאולה ולאכילת קרבן הפסח בבית המקדש, וכשיטתו נפסק להלכה.
נוסח הברכה משתנה בין ההגדות השונות ובמהלך הדורות ערכו בו הפוסקים הגהות שונות. אחת מן ההגהות הנפוצות נסובה על המלים "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים". בעלי ה[[תוספות]]{{הערה|1={{בבלי|פסחים|קטז|ב}}{{דרוש, מקור|איזהד"ה דיבורה"ג המתחילונאמר}} וראשונים נוספים{{הערה|1=למשל ר' [[דוד אבודרהם]]{{דרוש מקור|איפה}}}} מציינים כי יש לגרוס קודם זבחים ולאחר מכן פסחים, שכן זבח הוא [[קרבן חגיגה]] שאף הוא היה נאכל בליל הסדר בזמן בית המקדש, וכיוון שקרבן החגיגה נאכל לפני [[קרבן הפסח]] יש להזכירו קודם. ברם בהגדות השונות היו גם שגרסו "מן הפסחים ומן הזבחים" (למשל [[רס"ג]]{{הערה|1=מהדורת יואל-אסף-דוידזון עמוד קמ. לפי שיטתו גרסה זו היא בכל השנים, ולא רק כשחל פסח במוצאי שבת, כפי שיפורט בהמשך.}}) והיו שנימקו גרסה זו בשל העובדה שכאשר חל פסח במוצאי שבת לא היו מביאים קרבן חגיגה, ולכן כיוון שהפסח נאכל תמיד - יש להקדימו. בשו"ת [[מהר"י וייל]]{{הערה|1=סימן קצג}} פוסק לפי שיטה זו שרק כאשר פסח חל במוצאי שבת יש להפוך את הסדר ולומר "מן הפסחים ומן הזבחים" וביתר השנים יש לומר "מן הזבחים ומן הפסחים", אך שיטה זו נתקבלה רק בחלק מן ההגדות והיו שהשיגו עליה.{{הערה|1=להרחבה בסוגיה זו ראו: הרב [[מנחם מנדל כשר]], '''הגדה שלמה''', ירושלים תשט"ו, עמודים 142–143.}}
====כוס שנייה====
|
