בוקרשט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 53:
לאחר שיקומה של בוקרשט תחת שלטונו של [[ראדו מיכניה]] בסביבות 1620, ואחריו של [[מאתיי בסאראב]] ב-[[1640]], המשיכה העיר לגדול ולשגשג. פריחה מיוחדת ותקופת שלום יחסי ידעה בוקרשט בין 1659–1715, מתחילת מלכותו של גאורגה גיקה ועד סוף מלכותו של [[שטפאן קנטאקוזינו]].
 
ב-[[1659]] בחר בה השליט [[גאורגה גיקה]] כ[[עיר בירה|בירתו]]. ב-[[1668]] העביר את מושבו גם ה[[ארכיבישוף מטרופוליטני|מיטרופוליט]], ראש [[הכנסייה האורתודוקסית]] בוולאכיה - לבוקרשט.
ב-[[1698]] השליט [[קונסטנטין ברנקוביאנו]] קבע סופית, - לדורות, - את בירת הנסיכות בבוקרשט.
בתקופת השליטים [[שרבאן קנטקוזינו]] וקונסטנטין ברנקוביאנו חדרו לעיר, באיחור, השפעות תרבות ה[[רנסאנס]] האירופי, ונוצר בה סגנון אמנותי מקורי שנקרא "הסגנון הברנקוביאני" ""stil brâncovenesc". אז הוקמה גם מכללה נסיכותית ראשונה, על שם הקדוש סבא - ("ספנטול סבא", Sfântul Sava{{כ}}, 1694); הוקם [[ארמון מוגושואיה]], וכן נסלל הרחוב הספון בעץ "פּוֹדול מוגושואיי" (Podul Mogoşoaiei), שיהפוך ברבות השנים ל"קאליאה ויקטוריי" (Calea Victoriei, דרך הניצחון).
 
===תקופת הפאנאריוטים (1716 - 1822)===