המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי – הבדלי גרסאות

'''איכילוב המרכז הרפואי תל אביב על-שם [[אליאס סוראסקי|סוראסקי]] (מרת"א)''', הוא בית החולים השני בגודלו ב[[ישראל]].{{הערה|1=[http://www.tasmc.org.il/id האתר הרשמי]}}{{הערה|{{nrg|איילה הורביץ|שיבא - בית החולים הגדול בישראל|578/331|7 במאי 2007|16|1}}}} המרכז הרפואי נמצא ב[[רחוב ויצמן (תל אביב)|רחוב ויצמן]] 6 ומשתרע על שטח של 257,135 מ”ר. המרכז הרפואי תל אביב כולל ארבעה בתי חולים: [[בית החולים הכללי איכילוב]], [[מרכז השיקום על שם אידה סוראסקי]], [[בית החולים ליס לנשים וליולדות]] ו[[בית החולים דנה לילדים|בית החולים 'דנה דואק' לילדים]]. בנוסף להיותו בית חולים, הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף ל[[פקולטה]] לרפואה על שם סאקלר ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ובית הספר לסיעוד על שם שיינבורן.

 

 

==היסטוריה==

בית החולים נוסד בשנת 1914 על ידי ארגון נשות הדסה במבנה קטן ב[[נחלת בנימין]]. עם התרחבות העיר עבר למבנה ברחוב בלפור, שהיה מוכר כבית החולים הדסה-בלפור. בשלהי [[שנות העשרים של המאה ה-20]], כאשר גדלה אוכלוסיית תל אביב וסביבתה, ובעקבות [[מאורעות תרפ"ט]], נוצר צורך רב בבית חולים נוסף ל[[בית החולים הדסה (תל אביב)|בית החולים הדסה]] ברחוב בלפור. בשנת 1934 הקצתה [[עיריית תל אביב]] שטח שנרכש בפרדס פורטליס (כיום המקום בו שוכן [[בניין עיריית תל אביב|בניין העירייה]]), ושלחה משלחת עירונית ובה [[אדריכל]], [[מהנדס העיר]] ומנהל בית החולים העירוני ל[[מצרים]], ללמוד ולתכנן בית חולים מודרני. אירועי [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[מלחמת העצמאות]] השהו את התכנון והביצוע. ורק לאחר מלחמת העצמאות הקצתה העירייה שטח חדש באזור ה[[שרונה (מושבה)|מושבה שרונה]], בין [[שדרות דוד המלך]] ל[[דרך פתח תקווה]]. התכנון הופקד בידי האדריכלים [[אריה שרון]] וב. אידלסון, בהתייעצות עם מנהל בית החולים העירוני (הדסה) ד"ר [[יהודה אריה אברמוביץ|אברמוביץ]] והרופא הראשי של [[בית החולים תל השומר]] (ולשעבר מנהל בית החולים בילינסון) פרופ' [[הרי הלר]]. [[אבן פינה|אבן הפינה]] נורתה בשנת 1951, בעת כהונתו של ראש העיר [[ישראל רוקח]], אולם הבנייה הושלמה רק כעבור 10 שנים ובית החולים נפתח לציבור ב-[[1 בפברואר]] [[1961]], כאשר ראש העיר היה [[מרדכי נמיר]].