הבדלים בין גרסאות בדף "רמב"ן"

הוסרו 12 בתים ,  לפני 3 חודשים
עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
(עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים)
{{אישיות רבנית
| שם = רבי משה בן נחמן
| שם בשפת המקור =
| תמונה = [[קובץ:Nahmanides painting.jpg]]
| כיתוב = רבי משה בן נחמן על [[ציור קיר]]. האודיטוריום בעכו
| כינוי =
| תאריך לידה = [[1194]]
| מקום לידה = [[גירונה]], [[רוזנות ברצלונה]] {{אנ|County of Barcelona}}
| תאריך פטירה = [[4 באפריל]] [[1270]]
| מקום פטירה = [[עכו]], [[ממלכת ירושלים]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| תאריך לידה עברי = [[ד'תתקנ"ד]]
| תאריך פטירה עברי = [[י"א בניסן]] [[ה'ל']]
| מקום פעילות =
| תקופת פעילות =
| השתייכות = חכמי [[ספרד]] ב[[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]]
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = בתחום הקבלה: "[[בן בלימה]]", והרבנים האחים [[עזרא ועזריאל בני שלמה]] מ[[ז'ירונה]]. בתחום ה[[תלמוד]]: רבי [[יהודה בר יקר]] ורבי [[נתן בן מאיר]] תלמידי ר' [[יצחק בן אברהם]] (הריצב"א) מבעלי התוספות.
| תלמידיו = רבי [[שלמה בן אדרת]] (רשב"א), רבי אהרן הלוי (ה[[רא"ה]]), רבי נתן בר יוסף
| בני דורו = רבי [[יונה גירונדי]]
| חיבוריו = פירוש רמב"ן על ה[[תורה]], חידושים על התלמוד, "קונטרס [[דינא דגרמי]]", "תורת האדם", "מלחמות השם", השגות על [[ספר המצוות לרמב"ם]] ואחרים
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
רבי '''משה בן נחמן''' (ידוע ב[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] '''רמב"ן'''; [[ד'תתקנ"ד]], [[1194]] - [[י"א בניסן]] [[ה'ל']]{{מקור}}, [[4 באפריל]] [[1270]]) היה מגדולי [[תור הזהב של יהדות ספרד|חכמי ספרד]], [[פוסק]], [[פרשני המקרא|פרשן]], [[הוגה דעות|הוגה]], [[מקובל]] ו[[רופא]]. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן על דרך ה[[יוונית]] Nachmanides (נחמנידֶס, "בן נחמן" ביוונית).
לתחום זה ניתן לצרף שני חיבורים נוספים. הראשון הוא קונטרס [[דינא דגרמי]] - חיבור הקשור למסכת [[בבא קמא]] ועוסק בנזק הנגרם בעקיפין על ידי האדם. השני הוא דרשת הרמב"ן ל[[ראש השנה]]. חיבור זה הוא ביאור מקיף בהלכה ובאגדה בענייני חג זה. הדרשה נסובה כמעט כולה על דברי הגמרא ב[[מסכת ראש השנה]]. שני אלו אמנם לא נכתבו כספרי חידושים, אך בסגנונם ובמהותם אינם שונים מהם.
 
לשון הרמב"ן בחידושיו ידועה כמיוחדת בדקדוקה. כך כותב הרב [[יצחק קנפנטון]], שחי בסמוך לתקופת הראשונים ב[[קסטיליה (אזור היסטורי)|קאשטיליא]], בספרו "דרכי התלמוד": {{ציטוטון|ובחידושי הרמב"ן צריך אתה לעיין דק היטב ולהשתדל ולהוציא לצמצם כל לשונו בענין שלא ישאר בו דבר מיותר אפילו אות אחת כי כל דבריו הם במספר ובמשקל ובמדה}}.{{הערה|הרב [[יצחק קנפנטון]], {{ויקיטקסט|דרכי התלמוד/פרק ה#ז.|דרכי התלמוד, פרק ה'}}, באתר [[ויקיטקסט]]}}.
 
למן זמנו ולמשך שנים רבות, נהגו יהודי ספרד ללמוד את חידושי הרמב"ן באופן רציף, לאחר לימוד הגמרא ופירוש רש"י, כשם שבאשכנז נהגו ללמוד את פירושי ה[[תוספות]].
==ויכוח ברצלונה==
{{הפניה לערך מורחב|ויכוח ברצלונה}}
בד בבד עם פירושו לתורה, נלחם הרמב"ן את מלחמת היהדות כנגד ה[[נוצרים]]. לאחר ש[[חיימה הראשון, מלך אראגון]] כפה עליו לעשות כן, הוא השתתף בוויכוח פומבי שקיבל את השם [[ויכוח ברצלונה]], נגד ה[[המרת דת|מומר]] [[פאבלוס כריסטיאני]] (Paulus Christiani). הוויכוח החל ב-[[20 ביולי]] [[1263]], ב[[ברצלונה]], לנוכח המלך, שריו ונזירי [[המסדר הדומיניקני]] של הכנסייה הקתולית, ובראשם רמון די פינאפורטי, שאף הוא השתתף בוויכוח מדי פעם. הוויכוח התנהל במשך ארבעה ימים לאבלתי רציפיםרצופים.
 
הוויכוח, כמו שמתאר אותו הרמב"ן בספרו "סדר הוויכוח", נסב על ענייני האמונה, ובעיקר שאלת משיחיותו ואלוהותו של [[ישו]], וכן על [[השילוש הקדוש]]. בסופו של הוויכוח הופיעו המלך ופמלייתו ב[[שבת]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של העיר, וניהלו שם ויכוח זוטא נוסף עם הרמב"ן, שנשאר במיוחד בעיר לְהָזֵם את טענותיהם. בסופו של הוויכוח זימן המלך את הרמב"ן אליו והעניק לו 300 [[דוקאט]]ים ופטרו לשלום.