בנימין הרלינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 34:
שמואל בנימין הרלינג נולד לרחל ויהושע הרלינג ב[[איצקן]] {{אנ|Ițcani}}, ב[[בוקובינה]] שב[[רומניה]]. באוקטובר [[1941]] גורש עם משפחתו ועוד כ־150 אלף יהודים ל[[טרנסניסטריה]], במה שכונה "[[צעדת המוות]]", שם שהו עד לשחרורם בידי הרוסים במרץ 1945. חוויה זו היא שגרמה לו לרצות להיות חייל קרבי בצבא העברי. בסוף שנת [[1945]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עם הוריו, לאחר שקיבלו [[סרטיפיקט]] מידי ה[[בריטים]].
 
המשפחה התיישבה ב[[תל אביב]], והוא נשלח ללמוד בבית הספר "מוריה" ב[[תל אביב]], ולהיות חניך בתנועת [[בני עקיבא]]. לאחר מכן למד ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] במחזור שקיבל את השם [[שבט איתנים]] במסגרת תנועת [[בני עקיבא]], שמדריכם היה הרב [[חיים דרוקמן]]. ולאחר מכן השתתף עם חברי גחל"ת, אשר מוזכר(ראו בערך [[שבט איתנים]],) בייסוד והקמת [[ישיבת כרם ביבנה]], ישיבת ההסדר הראשונה, לאחר מכן עלה ל[[ירושלים]] ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם [[סמיכת זקניםלרבנות|הוסמך לרבנות]], והיווה ביחד עם חבריו לספסל הלימודים את דור התלמידים הראשון של הרב [[צבי יהודה קוק]]. במאי 1956 זכה בפרס לחידושי תורה בכתב של משרד הדתות{{הערה|{{הצופה||היום חלוקת פרסים לתלמידי ישיבות מצטיינים|1956/05/06|00300}}.}}.
 
בגיל 22 התגייס ל[[נח"ל]] המוצנח במסגרת שירות ההסדר שלו, שבו שימש קומונר בתנועת בני עקיבא ואף כיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא ב[[שדה יעקב]]. לאחר שהשתחרר מהצבא שימש מדריך ב[[ישיבת נתיב מאיר]]. לפני סוף לימודיו בישיבה התחתן עם ברכה, ונולדו להם שמונה ילדים. שימש 19 שנים כרב ומחנך בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, תחת הנהגתו של הרב [[משה צבי נריה]], והיווה לתלמידיו דגם של רב וצנחן באמצע שנות השישים, דבר נדיר באותה תקופה. ואכן רבים מתלמידיו פנו לשירות צבאי קרבי, והיו מראשוני הדתיים בסיירות המובחרות, כמו [[סיירת שקד]].