שמואל סלנט – הבדלי גרסאות

נולד ב[[ב' בשבט]] [[תקע"ו]] בעיר [[וולקוניק]]{{מקור}}<!-- צינוביץ, אישים וקהילות עמ' 138, כותב (כנראה ע"פ אייזנשטט להלן קישורים חיצוניים) שנולד בעיירה פייסק הסמוכה לביאליסטוק. מי צודק? --> הסמוכה ל[[ביאליסטוק]] לרב צבי הירש ששימש כרב העיר ולריסא.{{הערה|אמו של הרב סלנט עלתה לירושלים בערוב ימיה ונפטרה ב־ה' בתשרי תרי"ז}} בילדותו למד אצל אביו, ולאחר שנתייתם עבר לעיר [[קידאן]] שם למד מפי הרב [[צמח שפירא]], והתפרסם בכינוי 'העילוי מקיידן'. לאחר מכן למד ב[[סלנט]] אצל הרב [[צבי ברוידא]], וב[[ישיבת וולוז'ין]]. הוא [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] על ידי הרב [[אברהם אבלי פאסוועלער]] ראב"ד [[וילנה]], והרב [[יעקב ברוכין]] רבה של [[קרלין (פרבר)|קרלין]]. בגיל שלוש עשרה נישא לפרומה, בתו של הרב [[שמעון מערקיל שפירא]].{{הערה|[http://toladot.blogspot.co.il/2009_08_01_archive.html לפי המקורות כאן].}} הזיווג לא עלה יפה, ולאחר כשלוש שנים הזוג [[גירושין|התגרש]]. הרב סלנט המתין עד שגרושתו תינשא לאחר, ולאחר מכן חיפש [[שידוך]] לעצמו.{{הערה|גרושתו נישאה בשנית לרב אשר ניסן לוינזון שכיהן כאב"ד בירז. לאחר פטירת בעלה השני עלתה האלמנה לירושלים ונקברה בהר הזיתים}} כאשר אביו הזדמן לעיירה סלנט, פנה אליו הרב [[יוסף זונדל מסלנט]] וביקש את ר' שמואל כחתן לבתו טויבא, והאב הסכים.

 

 

עם הגיעו לירושלים בשנת [[1841]] ([[אדר]] [[ה'תר"א]]) כיהן כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] של [[בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים|בית הדין של העדה האשכנזית בירושלים]], תחת חסותו של חותנו שהיה [[מורה הוראה]] של העדה האשכנזית בירושלים. מקום בית הדין היה במתחם [[חורבת רבי יהודה החסיד]], שהייתה מרכזו של הציבור האשכנזי [[פרושים (היישוב הישן)|פרושי]] בירושלים, ושם גם התגורר הרב סלנט כל חייו, בדירה קטנה ללא [[חלון|חלונות]]. במתחם זה שכנה גם [[ישיבת עץ חיים]] בראשה עמד מאוחר יותר. מאוחר יותר, כשהציעו לבנות לו בית מרווח, התנגד. כאשר נבנתה שכונת [[משכנות שאננים]] נבנתה שם דירה מיוחדת לרב סלנט, אולם הוא העדיף להישאר לגור ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]].