ארתור רופין – הבדלי גרסאות

בספרו על יהדות העולם, שיצא בשנת [[1904]] ושוב ב-[[1913]], הציג רופין ביקורת קשה כלפי היהדות האורתודכסיתהאורתודוקסית, המאמינה, לדבריו, באל כל יכול, במעורבות האל בהיסטוריה וכבכוחה של התפילה. הוא טען שאמונה זאת עומדת בסתירה למדע המודרני המתבסס על מדעי הטבע וה[[אבולוציה]]{{הערה|בלום, עמוד 97}}. רופין הציג סטטיסטיקות על פיהם היו בעולם 6 מיליון יהודים דתיים, 3 מיליון יהודים [[עידן הנאורות|נאורים]] ושאר היהודים שהיו בתנועה מדתיות לנאורות{{הערה|בלום, עמוד 96}}. אך למרות התנגדותו לדתיות, רופין ראה בדאגה את ההתבוללות שנלוותה להסרת החומות שהציבה הדת היהודית בין היהודים לגויים וראה ב[[ציונות]] את הדרך היחידה לשמר את העם היהודי לאחר הגעת היהודים לשלב הנאורות{{הערה|בלום, עמודים 92-93}}. על השאלה לשם מה לשמר את קיום העם היהודי הוא ענה בכך שהעם היהודי נושא בחובו תכונות חיוביות רבות{{הערה|בלום, עמוד 98}} וכי נישואי תערובת מזיקים לשימור התכונות הטובות של הגזע היהודי{{הערה|בלום, עמוד 102}}. אף על פי שזיהה בעם היהודי תכונות חיוביות רבות, סבר רופין שהיהודים סובלים מנטייה למסחר קפיטליסטי אותו עליהם לדכא{{הערה|בלום, עמוד 99}}, על ידי מעבר לפרנסה מ[[חקלאות]].

רופין עסק ב"[[אאוגניקה|אאגוניק]]<nowiki/>ה" פילוסופיה גזענית שהייתה אז באופנה וחתרה להשבחת האיכות הגנטית של האדם. במהלך השנים התחבט רופין לגבי הגזע אליו משתייכים היהודים, זאת בהתאם לשיח המדעי הרווח של זמנו שניסה לקטלג עמים שונים ל"גזעים". לדעתו הגשמת הציונות מחייבת להשיג "טוהר גזעי" בקרב היהודים כפי שהיו, לפי תפיסתו, לפני שהתערבבו בגזעים השמיים<ref>{{צ-ספר|מחבר=תום שגב|שם=מדינה בכל מחיר|מקום הוצאה=בן שמן|מו"ל=כתר|שנת הוצאה=2018|עמ=106}}</ref>. בתחילה הוא זיהה את היהודים כתערובת של שמים וחיתים ובהמשך טען שהם תערובת של ארמים, בדואים ופלשתים{{הערה|בלום, עמוד 106}}. כן עסק רופין בסיווג משני של תת-גזעים בתוך העם היהודי. ב[[נובמבר]] [[1942]], כחודש לפני פטירתו, הוציא תחת ידיו מסמך המסווג את הגזע היהודי לשמונה טיפוסים הנבדלים בצורת [[אף|אפם]], החל בטיפוס האשורי-בוכארי וכלה בטיפוס האשכנזי-נגרואידי{{הערה|איתן בלום, '''שם''', עמודים 124-129}}.