מרינה אשקלון – הבדלי גרסאות

בדצמבר [[1991]], זכתה בזיכיון להקמת המרינה קבוצה בה היו שותפים, חברת מרכזי שליטה, בבעלות איש העסקים [[מוטי זיסר]], איש העסקים [[מוזי ורטהיים]] ו[[קבוצת האחים עופר]]{{הערה|{{גלובס|שי שלו|דיור: המימוש הריאלי הרווחי ביותר של בנק הפועלים|114431|5 בפברואר 1998}}}}. לצורך הקמת הפרויקט הוקמה [[שותפות מוגבלת]] בשם "מרינה אשקלון 1992" (אשר חברת "אחים עופר הנדסה ופיתוח בע"מ" היוותה בה השותף הכללי, מנהל השותפות). במסגרת הסכם הזיכיון שנחתם בין השותפות לעיריית אשקלון, השותפות בנתה את המרינה וייבשה שטחים בתוך הים, וכחלק מן התמורה, קיבלה 3 מגרשים לבנייה הנמצאים בעורף המרינה{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|מרינה אשקלון לא תשלם היטל השבחה על קרקע שקיבלה במרינה|169230|9 בספטמבר 1999}}}}.

בשנת 2006, חתם איש העסקים [[אלי אלעזרא (איש עסקים)|אלי אלעזרא]] (שניהל את "החברה הכלכלית לאשקלון" בעת שהוקמה המרינה) על הסכם עם "שותפות מרינה אשקלון", על הקמת קניון בן 9,000 מ"ר{{הערה|{{גלובס|גיא ימין|שותפות מרינה אשקלון תקים עם אלעזרא קניון בשטח 9,000 מ"ר במרינה|1000062784}}}}. בשנת 2013 רכש את אלעזרא את מלוא הבעלות על הקרקע, לאחר עיכובים רבים החל בהקמת הקניון בשנת 2015{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|אשקלון: חברת הביטוח הכשרה תבנה את קניון מרינה מול|1001079405}}}}. הקניון נפתח בשם "מרינה מול" בסוף 2017{{הערה|ג'ני פרנקל שלום, [https://www.kan-ashkelon.co.il/real_estate/6610 הכירו את מתחמי המסחר העתידיים של אשקלון], באתר "כאן דרום", 17 בספטמבר 2017}}. ביוני 2019 נפתח במקום גם מתחם אירועים בהשקעה של 25 מיליון שקל{{הערה|[https://www.kan-ashkelon.co.il/gossip/36511 25 מליון ש"ח: אלי אלעזרא השיק מתחם אירועים במרינה מול], באתר "כאן דרום", 17 ביוני 2019}}.

קו החוף של אשקלון מצפון למרינה נסוג בין 1987 ל-2017 ב-55 מטר{{הערה|שם=גלובס|}}. בשנת 2009, בדק משרד מבקר המדינה את התמודדותם של השלטון המקומי והמרכזי עם סוגיית הרס המצוקים לאורך חוף הים התיכון בישראל. דו"ח המבקר מצא שמבנים ימיים, בעיקר המרינות שנבנו באשקלון ובהרצליה, החמירו את הרס המצוקים. החל משנת 1996 ,משהחלו להתברר ממדי הנזק שנגרם למצוק באשקלון בעקבות בניית המרינה, ביקשו "החברה הכלכלית לאשקלון" ועיריית אשקלון להקים מערכת של שוברי גלים להגן על החוף והמצוק. [[ועדה לשמירת הסביבה החופית|הוועדה לשמירת הסביבה החופית]] דרשה מהעירייה לבצע בדיקות ומדידות ולבחון פתרונות נוספים, אולם העירייה לא ביצעה את הדרישות וזנחה את הטיפול בתכניותבתוכניות להגנת המצוק בנימוק שאין לה התקציבים הדרושים לכך. עוד הועלה כי פעולות הניטור והמעקב אחר מצב החוף, שהיה על החברה הכלכלית והעירייה לבצע בעקבות הקמת המרינה, לא בוצעו כנדרש ולא יכלו לשמש בסיס לקבלת החלטה{{הערה|שם=מבקרהמדינה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/464-8.aspx התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי], 13 באוקטובר 2010, באתר משרד מבקר המדינה}}.

במרץ 2005, קיימה [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת, דיון בנושא הרס המצוק באשקלון. [[המשרד להגנת הסביבה]] המליץ לבדוק את האפשרות של התקנת מערכת גיאוטיובים (שוברי גלים מטובעים - גלילי שקים הממולאים בחול ים), להגנה על המצוק מצפון למרינה, זאת בתור פתרון זמני{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|המצוק באשקלון: הרשויות מתווכחות, המומחים ממליצים, והמצוק מדרדר וקורס|897998|27 במרץ 2005}}}}. הקמת המערכת אושרה על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית באוגוסט 2005. אך, {{ציטוטון|נמצאו ליקויים רבים בהקמת המערכת ובתחזוקתה על ידי עיריית אשקלון, שלא הכינה תכנית לניקוז הנגר העילי במקביל להתקנת המערכת, כפי שדרשה הוועדה, וזרימתו המשיכה לפגוע ביציבות המצוק; הביצוע של המערכת לא תאם את התכנון המקורי שאישרה הוועדה, פעולות ניטור ומעקב אחר מצב המצוק והחוף לא נעשו כנדרש; ובסופו של דבר לא אכפו העירייה והחברה הכלכלית על החברה שהקימה את המערכת למלא את כל התחייבויותיה לתחזוקתה, לפי החוזה שנחתם עמה, ולא פעלו לשיקום ולתחזוק המערכת שנהרסה זמן קצר לאחר שהוקמה; הוועדה לא עמדה על כך שהעירייה תקיים את החלטותיה במלואן, ולא ערכה מעקב אחר המערכת שנועדה להיות פתרון זמני וניסיוני. אי פיקוח ואי-הקפדה על ביצוע המערכת כנדרש גרמו לכישלונה}}{{הערה|שם=מבקרהמדינה|}}.