אקויטל – הבדלי גרסאות

אקויטל הוקמה בשנת 1977 בשם "חיפושי נפט של פז בע"מ" על ידי [[פז חברת הנפט|חברת פז]] לשם ביצוע חיפושי נפט וגז בישראל. החברה ביצע קידוחי נפט בגן־יבנה, ניר עם וצפון סיני.{{הערה|{{דבר||"פז" משקיעה ב־3 קידוחי נפט|1978/08/17|00406}}}}.בשנת 1978 נרשמו לראשונה [[נייר ערך|ניירות הערך]] של החברה למסחר ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]].{{הערה|[https://www.tase.co.il/Heb/NewsandEvents/PRArchive/2018/Pages/PR_20180508.aspx הנהלת חברת אקויטל פתחה הבוקר את המסחר לרגל 40 שנות מסחר בבורסה]}}.

בשנת 1979, הייתה שותפה החברה במציאת "מאגר הגז שקמה" על חוך הים התיכון באזור שפך [[נחל שקמה]]. בקידוח "שיקמה 1" נמצא גז ודווח שהוא מכיל מילארד מטר מעוקב בשווי ‭22.2‬2 מיליארד דולרי.{{הערה|{{דבר||שווי 'מאגר הגז בשיקמה 1 כ־‭2כ־2,2‬2 מיליארד דולאר|1979/09/27|01206}}}}. בהמשך נערכו 3 קידוחים נוספים אך לא נמצא בהם גז.{{הערה|{{מעריב||היום ייקבע גודל קידוח "שיקמה ‭"4‬4|1980/06/26|01002}}}}. בשנת 1980, הייתה שותפה במציאת [[עין נוטרה#מאגר הגז נוטרה|מאגר הגז נוטרה]] ב[[עמק החולה]].{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|סימני גז בקידוח "נוטרה" בעמק החולה|1980/08/25|01110}}}}. בשנת 1981 מצא נפט בכמויות קטנות בקידוחים ליד אשדוד וים המלח.{{הערה|{{דבר||תכניות רבות לקידוחי נפט|1981/11/10|01101}}}}.

בתקופת אלמליח השקיעה החברה גם במספר מיזמים שנכשלו ביניהם: [[נרגילה (רשת מסעדות)|רשת מסעדות נרגילה]], חברת שואבי האבק האמריקאית רג'ינה וחיפושי נפט ב[[קזחסטן]]

.{{הערה|{{גלובס|שי שלו|אקויטל: נרגילה הפסידה אשתקד 12.7 מיליון שקל, והשקעה של 19 מ' ש' בקזחסטן עשויה לרדת לטמיון|107398|14 באפריל 1998}}}}.

בשנת 1995, ביקש אלמליח לחסל את עסקיו בארץ, ולמכור את השליטה באשכול שלוש חברות הנפט שבבעלותו, פס-פורט, יואל וישראמקו. בחודש [[אוגוסט]] [[1995]] רכשה מאלמליח חברת [[קווי אשראי לישראל]] את גרעין השליטה בחברת פס-פורט, אשר החזיקה בשרשור גם את חברות [[ישראמקו]] ו[[יואל (חברה)|יואל]]. לאחר שבהתחלה ניסה [[קובי מימון (איש עסקים)|קובי מימון]] למנוע מקווי אשראי לרכוש את פס-פורט באמצעות מאבק משפטי, בחודש נובמבר [[1995]] הצטרף מימון בעצמו לגרעין השליטה של פס-פורט ורכש 50% ממניות החברה. בחודש [[פברואר]] [[1996]] הצטרפה לגרעין השליטה של פס-פורט [[אברהם לבנת|משפחת לבנת]], בעלת השליטה ב[[קבוצת תעבורה]].{{הערה|{{הארץ|נתן ליפסון|חיפש נפט, מצא כסף|1.944409|8 בפברואר 2004}}}}.

בחודש [[יולי]] [[1996]] רכשה [[יואל (חברה)|יואל]] את השליטה גם ב[[נפטא (חברה)|נפטא]], [[חברה ממשלתית|החברה הממשלתית]] לחיפושי נפט. ובשנת 1997 רכשה גם את חנ"ל "חברת הנפט הלאומית לישראל בע"מ", שהייתה בעלת הזכויות בשדה הגז [[ראש זוהר]].

בחודש [[יולי]] [[1997]] כשלה חברת [[קווי אשראי לישראל]] בהחזר התשלום הראשון של הלוואה שניתנה לה בחודש ינואר על ידי [[קובי מימון (איש עסקים)|קובי מימון]] ו[[קבוצת תעבורה]]. כתוצאה מכך, קיבלו [[קובי מימון (איש עסקים)|קובי מימון]] ו[[אברהם לבנת|משפחת לבנת]] את מניותיה של קווי אשראי בחברת פס-פורט.{{הערה|1=[http://www.energianews.com/article.php?id=9788 קובי מיימון וחיים צוף שעד כה סירבו לכל חשיפה תקשורתית שולחים את חיים צוף לשכב על הגדר בשבי קובי מיימון] באתר חדשות האנרגיה 04/06/2011}}.

בשנת 2010, התפטר [[קובי מימון (איש עסקים)|קובי מימון]] מתפקידו כיו"ר אקויטל והוחלף על ידי שותפו [[חיים צוף]].{{הערה|{{גלובס|אבי שאולי|קובי מימון התפטר מתפקידו כיו"ר אקויטל; שוקל לעזוב את הארץ|1000558036|6 במאי 2010}}}}.

ביולי 2011 הגישה [[תנועת אומ"ץ|תנועת אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי]], קובלנה ל[[ועדת האתיקה|וועדת האתיקה של הכנסת]] נגד חבר הכנסת [[חיים כץ]], בגין העברת חוק המיטיב עם קבוצת אקויטל-ישראמקו, שהוא מחזיק באורח אישי במניותיה. כץ קידם "תיקון 44 לחוק ניירות ערך" בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שבראשותו.{{הערה|{{גלובס|אבי שאולי|ח"כ כץ מתכנן חוקים להגנה על מחזיקי האג"ח בהליכי הסדר|1000590852|29 בספטמבר 2009}}}}. התיקון קובע כי כאשר חברה מסחרית נקלעת לקשיים, עליה לפרוע תחילה את חובה למחזיקי איגרות החוב שלה. את החוק הגה וקידם מוטי בן ארי, מנהל הכספים של קבוצת אקויטל, שגם נכח בדיון הראשוני בהצעת החוק בכנסת, ב-[[25 בנובמבר]] [[2010]]. כץ לא סיפר למשתתפי הדיון מיהו המשתתף הנוסף הזה וכיצד הוא קשור אליו, כפי שלא ציין כי להצעת החוק, אם תעבור את כל שלבי החקיקה, תהיה השפעה גדולה על חברת [[ישראמקו]] מקבוצת אקויטל, חברה שהוא עצמו מחזיק בה מניות.{{הערה|[http://m.knesset.gov.il/Activity/committees/Ethics/Documents/hchlatot54.pdf החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנות של תנועת אומ"ץ נגד חבר הכנסת חיים כץ], באתר הכנסת, 3 ביולי 2011}}. התיקון היה מטיב עם חברת ישראמקו שניהלה באותה עת תיק השקעות כ-350 מיליון שקל שרובו, יותר מ-200 מיליון שקל, היה מושקע באג"ח של חברות ישראליות.{{הערה|{{הארץ|שרון שפורר|הון-שלטון, הגרסה החברתית|1.1158150|21 בינואר 2011}}}}.

במאי 2018 פורסם ש[[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אביחי מנדלבליט]], שוקל להעמיד לדין את כץ, בכפוף ל[[שימוע]], בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ו[[מרמה והפרת אמונים]], בעקבות קידום הצעת החוק של מוטי בן ארי.{{הערה|{{וואלה!|דניאל דולב, טל שלו ודנה ירקצי|בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע|3160688|24 במאי 2018}}}}. ב-[[14 באוגוסט]] [[2019]] הודיע מנדלבליט על החלטתו להגיש [[כתב אישום]] נגד כץ בעבירות של [[מרמה]] ו[[הפרת אמונים]], לאחר שהחשד לשוחד בוטל בשימוע.{{הערה|{{ynet|טובה צימוקי וגלעד מורג|היועמ"ש: להעמיד לדין את חיים כץ. השר: אשקול לבקש חסינות|5567881|14 באוגוסט 2019}}}}. [[ועדת הכנסת]], שדנה בבקשתו ל[[חסינות ח"כ|חסינות]], החליטה להיענות לבקשתו.{{הערה|{{הארץ|נועה אסטרייכר|פרשת חיים כץ: לתפארת תיק ההשקעות|1.8496580|5 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=חדשות הכנסת|כתובת=https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press04.02.20.aspx|כותרת=ועדת הכנסת החליטה להמליץ למליאת הכנסת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מפני העמדה לדין|אתר=אתר הכנסת|תאריך=4 בפברואר 2020|תאריך_וידוא=7 בפברואר 2020}}}}.

חברת אקויטל היא מקרה מובהק של [[פירמידת שליטה]] שנוצרת במטרה להשיג שליטה על חברות בצורה עקיפה ותוך כדי מינוף. כך אקויטל שולטת למעשה בשותפות [[ישראמקו]], בעלת 28.5% מהזכויות ב[[תמר (שדה גז)|שדה גז תמר]], למרותאף על פי שהשכבה הרביעית בפירמידה - חנ"ל-חברת הנפט לישראל מחזיקה רק 8% מ[[ישראמקו]].

בשנת 2013 חוקק [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק הריכוזיות]] המחייב לצמצם את הפירמידות בבורסה למבנה של עד שתי שכבות של חברות ציבוריות עד לסוף 2019.{{הערה|{{כלכליסט|תומר אביטל|חוק הריכוזיות: קנדל מציע - לאפשר לחלק מהחברות 3 שכבות בפירמידה|3602927|21 במאי 2013}}}}{{הערה|{{גלובס|לילך ויסמן|אושר: הפירמידות העסקיות יוגבלו ל-2 שכבות בלבד|1000847345|28 במאי 2013}}}}.

בשנת 2016, אקויטל והחברות הבנות החלו בההיערכות לעמידה בהוראות חוק הריכוזיות. יחידות ההשתתפות של "חנ"ל ים המלח" ו"נפטא חיפושים" מוזגו לתוך שותפות הבת ישראמקו. כל נכסיהן והתחייבויותיהן עברו לישראמקו ויחידות ההשתתפות שלהם נמחקו מהמסחר בבורסה. לאחר המיזוג, קבוצת אקויטל, באמצעות [[נפטא (חברה)|חברת נפטא]] (ולא השותפויות) מחזיקה בכ-18.5% מיחידות ישראמקו. המהלך הושלם ביוני 2017.{{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן|קובי מימון מארגן את הפירמידה – ומקפיץ את שותפויות חנ"ל ונפטא בבורסה|1.3011863|19 ביולי 2016}}}}.

בינואר 2017, הודיעה אקויטל כי כדי לעקוף את דרישות חוק הריכוזיות, תפעל לרישום מניותיה למסחר בבורסת [[נאסד"ק]] בניו יורק, ולאחר מכן תבקש למחוק את מניותיה מהמסחר בבורסה בתל אביב.{{הערה|{{גלובס|עומרי כהן|אקויטל מנסה לעקוף את חוק הריכוזיות באמצעות רישום בנאסד"ק|1001172738|18 בינואר 2017}}}}.

***** נצבא חברה להתנחלות בע"מ (96.21%)

****** [[נצבא|נצבא החזקות 1995 בע"מ]] (54.17%)

*******[[התחנה המרכזית של ירושלים]]

==בעלות ==

בעלת השליטה באקויטל היא "י.ח.ק להשקעות [[שותפות מוגבלת]]" המחזיקה בכ-44.50% מההון המונפק ובכ- 48ובכ־48.66% מזכויות ההצבעה בחברה. השותפים המוגבלים ב"י.ח.ק להשקעות" הם קינגסווי, חברה זרה הרשומה ב[[איי בהאמה]] (לפי הדיווחים לבורסה היא בשליטת [[חיים צוף]]) ו"כרמן ניהול", חברה פרטית המוחזקת על ידי בני משפחת לבנת. שאר המניות מוחזקות בידי [[משקיע מוסדי|משקיעים מוסדיים]] והציבור.{{הערה|[http://maya.tase.co.il/reports/details/1075822/1/0 החזקות ב"ע/נ.משרה ליום 31.12.16 - פרטי הודעה - מאיה - מערכת אינטרנט]}}.