לייזר – הבדלי גרסאות

'''לייזר''' (ב[[אנגלית]]: '''Laser''',

[[ראשי תיבות|ר"ת]]: "'''L'''ight '''A'''mplification by '''S'''timulated '''E'''mission of '''R'''adiation";

"הגברת אור על ידי פליטה מאולצת של קרינה") הוא התקן הפולט [[אור]] [[קוהרנטיות (פיזיקה)|קוהרנטי]], [[מונוכרומטיות|מונוכרומטי]] (בתחום צר של [[אורך גל|אורכי גל]]) ומקביל (בעל פיזור נמוך). הלייזר הראשון הודגם לראשונה ב־[[16 במאי]] [[1960]] על ידי [[תיאודור מיימן]], אך היה מבוסס על מחקר של מספר חוקרים אמריקאים נוספים: [[צ'ארלס טאונס|טאונס]], [[ארתור שולוב|שולוב]], זיגר וגורדון. ההתקן משתמש ב[[מכניקת הקוונטים|אפקט הקוונטי]] של [[פליטה מאולצת]], ומכאן שמו האנגלי. לאור לייזר יישומים רבים בתחומי המדע והטכנולוגיה.

[[קובץ:Lasertests.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לייזר ב[[מעבדה|מעבדת]] חיל האוויר האמריקאי]]הלייזר פותח במאמץ מדעי מתמשך לאורך המאה ה-20, אשר הסתיים בהדגמה ראשונה ב־[[16 במאי]] 1960 על ידי [[תיאודור מיימן]]. הפיזיקאי [[אלברט איינשטיין]] הניח את היסוד התאורטי של פליטה מאולצת. במאי [[1954]] החוקרים [[צ'ארלס טאונס]], גורדון (James P. Gordon) וזיגר (Herbert J. Zeiger), מ[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו יורק]] הציגו בכתב העת [[Physical Review|פיזיקל רביו]] מכשיר בשם [[מייזר]] בתחום [[מיקרוגל|גלי המיקרו]]. במקביל, עבדו בברית המועצות ניקולאי בסוב ואלכסנדר פרוקהורוב אף הם על פיתוח המייזר. בעקבות כך, החל מירוץמרוץ בינלאומי לפתח מכשיר דומה למייזר אך בתחום הנראה, או לייזר כפי שהוא נקרא מאז הוצע השם על ידי גורדון גולד. ב־1960 פורסם מאמר פורץ דרך של [[צ'ארלס טאונס|טאונס]] וגיסו [[ארתור שולוב]] על הדרך להגיע ללייזר. זכות הראשונים האקדמית ניתנה לטאונס ושולוב למרות שמיימן קדם להם בהדגמת לייזר לראשונה. בזכות הכרה זו היו טאונס ושולוב שותפים עם אחרים לפרסי נובל, טאונס ב-1964 עם בסוב ופרוקהורוב, ושולוב עם בלומברגן ב-1981.

זכות הראשונים על הפטנט הבסיסי בתחום הלייזרים ניתנה אף היא לטאונס ושולוב בגלל בקשת פטנט שהגישו ביולי 1958 ואשר אושרה ב-1960 כפטנט אמריקאי 2,929,922 . אולם, לפי החוק האמריקאי שהיה תקף עד 2013, זכות הראשונים על אמצאה היתההייתה של הראשון להמציא ולא של הראשון להגיש בקשת פטנט. גורדון גולד היה תלמיד מחקר באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, מקום עבודתו של טאונס, היה מעורה במירוץ אחר הלייזר ואף דן עם טאונס בעניין. כחצי שנה לפני שטאונס ושולוב הגישו בקשת פטנט, תיעד גולד במחברתו תכנון של לייזר. על בסיס תיעוד זה ניהל גולד מאבק רב שנים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Nick Taylor|שם=Laser the inventor' the nobel Laureate' and the thirty-year patent war|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Simon & Schuster|שנת הוצאה=2000}}</ref> להכרה כבעל זכות הראשונים על אמצאת הלייזר' באמצעות חברה שהוקמה לשם המאבק ע"יעל ידי עורך דינו דיק סמואל, . לבסוף פסק בית המשפט שהתכנון שלו והמאמצים לממשו אינם מספיקים להעניק לו את זכות הראשונים.

קיימים כמה סוגי לייזרים, אותם ניתן לסווג לפי טווח הליזר או לפי אופי הפלטה.

* צעצוע מסחרי לגירוי חתולים

לייזרים רבים יכולים להגיע לצפיפויות הספק גבוהות מאוד, שבצדן מגוון סיכונים. הסיכון הנפוץ ביותר הוא פגיעה ב[[ראייה]]. ה[[עין]] רגישה מאוד, ופגיעת קרן לייזר בה עלולה לגרום לנזק ואף לעיוורון. גם פגיעה חד־פעמית מאמצעים נפוצים כמו סמני לייזר להרצאות עלולה לגרום לפגיעה בראייה. סיכונים אחרים, במיוחד בלייזרים בתעשייה ובמחקר, הם [[כווייה|כוויות]], [[התחשמלות]] או נשימת [[כימיקל]]ים רעילים.

* [[מייזר]] - התקן שקדם ללייזר, ומייצר קרינה קוהרנטית לרוב בתדירות [[מיקרוגל]] אך כיום גם עד התחום ה[[תת-אדום|תת־אדום]] ב[[ספקטרום]] ה[[קרינה אלקטרומגנטית|אלקטרומגנטי]] ומשמש ב[[שעון אטומי|שעונים אטומיים]] וב[[רשת חלל עמוק|תקשורת חלל עמוק]].