אלאגבאלוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 73:
בראש וראשונה מקוננים המקורות הרומאיים כי אלאגבאלוס כשל בבחירת הפקידים ובעלי התפקידים הן בחצר המלוכה והן בניהול המערכת האימפריאלית מחקרים מודרניים מצביעים על התפוררות הערכים החברתיים וירידת קרנה של הסמכות השלטונית.{{הערה|1= The Cambridge Ancient History Volume 12: The Crisis of Empire, AD 193-337, Edited by Alan Bowman, University of Cambridge 2005 page 21|שמאל=כן}} על פי הרדיאנוס "האוגוסטוס נהג בשיגעון מוחלט ומינה שחקנים מהתיאטרון לתפקידים רמים בנהול האימפריה" ההיסטוריה אוגוסטה מציין אנשים זכו בכיבודים ובתארים על סמך גודל אברי מינם ותפקידים ציבוריים אחרים נמכרו או אפילו נתנו על ידי האוגוסטוס לנהגי מרכבות, רקדנים ונהגי [[פרד]]ות והם קיבלו משרות של מושלים, קונסולים ומפקדים של לגיונות צבא. מקסיוס דיו מציין רק שאלאגבלוס מינה לתפקידים בכירים את אלו שתמכו בו בעת עלייתו לשלטון או אלו שקיימו איתו [[יחסי מין]]. <ref> Martijn Icks. The Crimes of Elagabalus: The Life and Legacy of Rome's Decadent Boy Emperor. Harvard University Press 2012 page 104 </ref>
 
מאפיין נוסף לכאורה של אלאגבאלוס ותקופת שלטונו היא אכזריות לשמה , חסרת אבחנה וחסרת מטרה. קסיוס דיו הוא ההיסטוריון ששם דגש על תיאור אכזריותו של אלאגבאלוס, הוא מציין כי אלאגבאלוס פעל באופן הרצחנימתוך ביותרדחף רצחני ומונה את מעשיו המוכתמים בדם ברשימת המוצאים להורג בפקודתו, רובם מתנגדים לשלטון, תומכי מקריאנוס או אלו שסר חינם מפני האוגוסטוס הצעיר. על פי קסיוס דיו חלק מהנידונים הוצאו להורג בהאשמות שווא ושיא האכזריות המתוארת היא העלאת קורבנות אדם לאלגבל.
 
To what extent does Dio depict Elagabalus as a cruel character? The historian accuses the emperor of drifting into ‘the most murderous practices’ and gives a detailed account of Elagabalus’s ‘actions that were tainted with bloodshed’, listing all the eminent men who were executed during his reign.¹⁰ However, many of these killings seem to have happened for political reasons, as Dio himself indicates: the victims were often supporters of Macrinus, or men the emperor deemed untrustworthy for other reasons. Sometimes, Dio suggests, the official reason given for an execution was only a pretext; for example, in the case of Pomponius Bassus, who was condemned to death on the charge of being displeased at what the emperor was doing, ‘the real motive lay in the fact that he had a wife both fair to look upon and of noble rank.’¹¹ Yet even in this case, Elagabalus does not display cruelty for cruelty’s sake: he stands to gain something, namely Pomponius’s wife, and is prepared to kill to get her. Although such calculated ruthlessness is a valid point of criticism in itself, it is still a far cry from the sadism of Tacitus’s Nero, who used condemned Christians as torches to illuminate his garden at night, or that of Suetonius’s Domitian, who tortured his victims by sticking a glowing poker in their anus and chopping off their hands. Even Dio’s off-hand remark that Elagabalus secretly sacrificed boys to his god seems more a slur against the cult of Elagabal than an accusation of cruelty.
 
טענה נוספת לכשלונו של אלאגבלוס כשליט נוגעת לבזבזנותו חסרת המעצורים מחד ומדיניות מוניטרית קצרת רואי. הוא החזיר למחזור את מטבע ה[[אנטוניאן]] ששוויו נמוך מהערך המוטבע עליו, הוכנס למחזור על ידי [[קרקלה]] במטרה למלא את אוצר הקיסרות בכל דרך אפשרית, ובוטל על ידי מקרינוס. הוא המשיך במגמת פיחות בערך המתכת היקרה במטבעות ה[[דנאריוס]], ובעוד שבתקופת קרקלה ייצרו 192 דנאריוס מ[[ליברה]] של כסף בתקופתו של אלאגבלוס ייצרו 228 דנאריוס מליברת כסף.<ref> Martijn Icks. The Crimes of Elagabalus: The Life and Legacy of Rome's Decadent Boy Emperor. Harvard University Press 2012 page 23</ref> ההיסטוריה אוגוסטה מאשים את אלאגבלוס בבזבזנות של כספי אוצר האימפריה על מפעלי בניה מיותרים בתוך רומא מחד ומאשים אותו בהזנחת הפרובינקיות עם זאת הממצאים הארכאולוגיים ברומא מיחסים לאלאגבלוס בניית 2 מקדשים ומסלול מרוצים אחד ושיקום ה[[קולוסיאום]], ברחבי האימפריה הרומית נמצאו מספר כתובות המתעדות בניה ושיקום של מבני ציבור בפקודת אלאגבאלוס ומספר [[אבן מיל|אבני מיל]] הנושאות את שמו, ממצאים אלו מעידים על המאמץ המתמשך אל המערכת האדמיניסטרטיבית של האימפריה תחת שלטונו לתחזק ולהרחיב את התשתית האזרחית. ההיסטוריה אוגוסטה מאשימה את אלאגבאלוס במתן "מתנות" - מענקים כספיים ללא חשבון ואירועים חגיגיים לאזרחי העיר רומא שהטילו מעמסה נוספת על אוצר אימפריה וחייבה את אוגוסטוס להטיל מיסים כבדים במיוחד על הפרובינקיות, על פי המקורות ההיסטוריים עם תום שלטונו של אלאגבאלוס היה אוצר ערי הבירה של הפרובינציות מדולדל עד כדי כך שאלכסנדר סוורוס נאלץ להימנע מלגבות את "מס ההכתרה" המסורתי. מחקרים מודרניים מצביעים שההדלדלות ברזרבות המטבע באוצר האימפריה ותהליכים אינפלציוניים הרסניים החלו למעשה בתוך תקופת כהונתו של קרקלה שנאלץ לנקוט בצעדים מוניטריים שונים ומשונים על מנת לממן הוצאות מאסיביות בעיקר על מסעות מלחמה שבסיכומו של דבר פגעו בכלכלת האימפריה.{{הערה|1=Scott, Andrew . Change and Discontinuity Within the Severan Dynasty: The Case of Macrinus. Rutgers (2008). pp 123-139|שמאל=כן}}