הבדלים בין גרסאות בדף "הרס יצירתי"

מ
הגהה, ניסוח
מ (הגהה)
מ (הגהה, ניסוח)
'''הרס יצירתי''' (באנגלית Creative destruction) הינו מונח המתייחס למנגנון הבלתי פוסק של חדשנות במוצרים ובתהליכים, באמצעותו יחידות ייצור חדשות המחליפות מערכות מיושנות.
את המונח טבע, במשמעותו המודרנית, כלכלןטבע אוסטריהכלכלן בשםהאוסטרי [[יוזף שומפטר]]. בספרו החשוב ביותר Capitalism, Socialism & Democracy{{הערה|Capitalism, Socialism & Democracy- Josef A. Schumpeter|שמאל=כן}} שפורסם בשנת 1942.
לפי שומפטר, ההרס היצירתי הוא המקור לצמיחה כלכלית.
בשנות התשעים, הרחיב הכלכלן [[קלייטון כריסטנסן]] הרחיב את המושג "הרס יצירתי" עם תאוריית [[חדשנות משבשת|החדשנות המשבשת]].
 
== היסטוריה ==
כלכלנים מעטים התמקדו בדינמיות וביצרנות (פרודוקטיביות) חסרות התקדים של המערכת הקפיטליסטית.
למעשה, אחד הבודדיםמהמעטים שכתבו בהרחבה על נושא זה היה קרל מרקס, אשר שיבח את המערכת הקפיטליסטית, אותה כינה גם “הבורגנות”, אך בה בעת, התייחס בשלילה לתחרות העזה בין עסקים, אשר גורמת לעסקים מוצלחים להחליף עסקים פחות מוצלחים בתדירות גבוהה.
להבדיל ממרקס, שומפטר התייחס לעובדה זו כדברכאל דבר חיובי. שומפטר טען שצמיחה כלכלית מגיעה בעיקר מחידושים ויוזמות אשר גורמים לקפיצות מדרגה בצמיחה.
 
== איך עובד תהליך הרס יצירתי? ==
בתקופתו טען שומפטר, היזם הקפיטליסטי, גורם להרס יצירתי בכך שהוא הורס בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה זו של הרס ויצירה היא, לדבריו, הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.
 
שומפטר טען כי הבעיה העיקרית עם מנגנון ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם, טען שומפטר, היא שהוא גורם לעלייתם של מתנגדים רבים החשים מאוימים בגלל השינויים הרבים.
במילים אחרות, פיתוח וקדמה מביאים עמם איכות חיים ושגשוג, אך לרוב הם כולליםמחוללים גם פיטורי עובדים וסגירת מפעלים, שהצורך בהם אבד עם התמורות והפיתוחים השונים.
תורת ההרס היצירתיתהיצירתי מתייחסת לכלכלה כתהליך אורגאניאורגני ודינאמי, מה שעומד בניגוד מוחלט למודלים של כלכלה מסורתית. שיווי משקל כברחדל לאלהיות מטרתם של תהליכי שוק. במקום זאת,במקומו דינמיקות רבות משתנות כל הזמן או מוחלפות בחדשנות ותחרות.
יזמים ועובדים בטכנולוגיות חדשות ייצרו בהכרח חוסר שיווי משקל ויבליטו הזדמנויות רווח חדשות. יצרנים ועובדים המחויבים לטכנולוגיה ישנה יותר, יישארו תקועים.
בעיני שומפטר, פיתוח כלכלי הוא תוצאה טבעית של כוחות פנימיים בשוק ונוצר על ידי ההזדמנות לחפש רווח.
 
== השלכותיו והשפעותיו של ההרס היצירתי ==
בתהליך ההרס היצירתי, משנות חברות חופשיות משנות סדרים כלכליים ותעשייתיים ומתאימות עצמן לצרכים וליכולות של אזרחיהן
כפי שמשתמע מהמילה "הרס", גורם התהליך מביא בהכרח למפסידיםלהיווצרותם של מפסידים ומנצחים.
עוד בתקופת המהפכה התעשייתית בבריטניה, בין הנפגעים היו אותם עובדים שהמכונות נישלו מפרנסתם (תנועת ה[[לודיטים]])
לדוגמה ענף החקלאות-
כיום, מסוגל הענף לייצר מזון לכ־7 מיליארד בני אדם- באמצעות 2% בלבד מכח העבודה., יחד עם זאת,אולם לא כך היה הדבר לפני 150 שנה. אז נזקקו החקלאים ליותר מ־40% מכח העבודה כדי להאכיל אוכלוסייה קטנה בהרבה.
פיטורי הענק בענף החקלאות, שהתרחשו עם התפתחות האמצעים והיכולות, הובילו להקצאת עובדים יעילה יותר בתעשיות חדשות ומתפתחות, אשר נזקקו לידיים מיומנות והיו מוכנות לשלם משכורות טובות בהרבה משקיבלו בעבודתם בחקלאות. התעשיות הללו למעשה הצעידו את האנושות קדימה, וגם הן חוו בהמשך התייעלות ופיטורים המוניים – עד לשלב הבא של הקדמה האנושית.
 
== הרס יצירתי בתעשייה ==
בספרם Creative Destruction- why companies that are built to last, underperform the market- and how to successfully transform them{{הערה|1=Creative Destruction- why companies that are built to last, underperform the market- and how to successfully transform them|שמאל=כן}}, ריצ'רד פוסטר ושרה קפלן משווים בין חברות תעשייתיות לשוק ההון. לדבריהם, ניתן לראות פער ניכר בביצועים לאורך זמן. הסיבה העיקרית היא בדרך בה הם מאפשרים, מנהליםאת ושולטים בתהליכיתהליכי ההרס היצירתי, מנהלים אותם ושולטים בהם.
חברות נבנות על הנחת ההמשכיות. שוקי ההון נבנים על ההנחה ההפוכה- הנחת אי ההמשכיות. הפוקוס שלהם הוא על יצירה והרס. השוק מעודד יצירה מהירה ונרחבת ומכאן התעשרות גדולה יותר.
חברות מצוינות כן מרוויחות את הזכות לשרוד, אך לא את היכולת להרוויח בטווח הרחוק.
הסיבה היא בקרת תהליכים. אותם תהליכיםהתהליכים שעוזרים להן לשרוד, הם גם אלואלה שמונעים מהם את הצורך בשינוי.
במאמרה, Three key ways for companies to succeed in the Fourth Industrial Revolutio, מציינת מיקי טסוסאקה שהחברות המצליחות ביותר הן אלואלה שחוקרות הזדמנויות עתידיות ולא אלואלה שמיישמותשמישמות מודלים עסקיים קיימים. ה"חוקרים" (Explorers) גדלים מהר יותר ויהיו בעלי ערך גבוה יותר מהמיישמיםמהמישמים (Exploiters).
על מנת להצליח בכך, לדברי טסוסאקה, נדרשים מנהיגים אשר יאפשרו הרס יצירתי בתוך החברה וזאת על מנת לא להיות קורבן שלו.
 
9

עריכות