הבדלים בין גרסאות בדף "ארתור רופין"

הוסרו 30 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
(←‏השקפותיו: קישורים פנימיים, הרחבה)
==השקפותיו==
 
בספרו על יהדות העולם, שיצא בשנת [[1904]] ושוב ב-[[1913]], הציג רופין ביקורת קשה כלפי היהדות האורתודוקסית, המאמינה, לדבריו, באל כל יכול, במעורבות האל בהיסטוריה וכבכוחה של התפילה. הוא טען שאמונה זאת עומדת בסתירה למדע המודרני המתבסס על מדעי הטבע וה[[אבולוציה]]{{הערה|בלום, עמוד 97}}. רופין הציג סטטיסטיקות על פיהם היו בעולם 6 מיליון יהודים דתיים, 3 מיליון יהודים [[עידן הנאורות|נאורים]] ושאר היהודים שהיו בתנועה מדתיות לנאורות{{הערה|בלום, עמוד 96}}. אך למרות התנגדותו לדתיות, רופין ראה בדאגה את ההתבוללות שנלוותה להסרת החומות שהציבה הדת היהודית בין היהודים לגויים וראה ב[[ציונות]] את הדרך היחידה לשמר את העם היהודי לאחר הגעת היהודים לשלב הנאורות{{הערה|בלום, עמודים 92-93}}. על השאלה לשם מה לשמר את קיום העם היהודי הוא ענה בכך שהעם היהודי נושא בחובו תכונות חיוביות רבות{{הערה|בלום, עמוד 98}} וכי נישואי תערובת מזיקים לשימור התכונות הטובות של הגזע היהודי{{הערה|בלום, עמוד 102}}. אף על פי שזיהה בעם היהודי תכונות חיוביות רבות, סבר רופין שהיהודים סובלים מנטייה למסחר קפיטליסטי אותו עליהם לדכא{{הערה|בלום, עמוד 99}}, על ידי מעבר לפרנסה מ[[חקלאות]].
 
רופין עסק ב"[[אאוגניקה|אאגוניק]]<nowiki/>ה" פילוסופיה גזענית שהייתה אז באופנה וחתרה להשבחת האיכות הגנטית של האדם. במהלך השנים התחבט רופין לגבי הגזע אליו משתייכים היהודים, זאת בהתאם לשיח המדעי הרווח של זמנו שניסה לקטלג עמים שונים ל"גזעים". לדעתו הגשמת הציונות מחייבת להשיג "טוהר גזעי" בקרב היהודים כפי שהיו, לפי תפיסתו, לפני שהתערבבו בגזעים השמיים<ref>{{צ-ספר|מחבר=תום שגב|שם=מדינה בכל מחיר|מקום הוצאה=בן שמן|מו"ל=כתר|שנת הוצאה=2018|עמ=106}}</ref>. בתחילה הוא זיהה את היהודים כתערובת של שמים וחיתים ובהמשך טען שהם תערובת של ארמים, בדואים ופלשתים{{הערה|בלום, עמוד 106}}. כן עסק רופין בסיווג משני של תת-גזעים בתוך העם היהודי. ב[[נובמבר]] [[1942]], כחודש לפני פטירתו, הוציא תחת ידיו מסמך המסווג את הגזע היהודי לשמונה טיפוסים הנבדלים בצורת [[אף|אפם]], החל בטיפוס האשורי-בוכארי וכלה בטיפוס האשכנזי-נגרואידי{{הערה|איתן בלום, '''שם''', עמודים 124-129}}.
 
לגבי [[ביתא ישראל|יהודי אתיופיה]], סבר רופין שהם כלל אינם יהודים בגזעם. בישיבה של הנהלת [[הסוכנות היהודית]] שדנה בבקשה של ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']] להעניק 10 סרטיפיקטים ליהודים מאתיופיה הוא טען שהם "כושים, שגוירו בכח החרב במאה השישית לפני הספירה. אין להם קשר דם ליהודים. [...] (לכן) מספרם בפלשתינה אינו צריך לגדול." כאשר [[משה שרת]] אמר שהגזע אינו משנה אלא ההכרה הוא טען ש"הם רחוקים מתרבותנו, ובטוח הוא שאין להם כל קשר עם היהדות". עם זאת, רופין הצביע בעד החלטת הנהלת הסוכנות להעניק חמישה סרטיפיקטים ליהודי אתיופיה כמחווה לפייטלוביץ'{{הערה|[[אביבה חלמיש]], '''במרוץ כפול נגד הזמן''', 2006, עמוד 311}}{{הערה|איתן בלום, [http://www.tau.ac.il/tarbut/tezot/bloom/EtanBloom-PhD-ArthurRuppin.pdf '''ארתור רופין וייצור התרבות העברית המודרנית'''], חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, 1 בדצמבר 2008, עמוד 126}}{{הערה|יצחק גרינפלד, "הרבנות הראשית לארץ-ישראל ויהודי אתיופיה בשנות המנדט הבריטי" בתוך '''מחקרים בתולדות יהודי אתיופיה''', [[מכון הברמן למחקרי ספרות]], 2011, עמ' 186}}.
* [[אברהם יערי]], '''[[זכרונות ארץ ישראל]]''' - כרך ב': פרק ק"ח, רכישת אדמה ב[[עמק יזרעאל]], ארתור רופין, 1920
* מרגלית שילה, '''נסיונות בהתיישבות, המשרד הארצישראלי 1914-1908''', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 1988 {{ULI|003731634}}
* יעקב גורן, '''ארתור רופין: חייו ופועלו''', [[יד טבנקין]], 2005.
* ארתור רופין, '''פרקי חיי''', תל אביב 1968.