חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – הבדלי גרסאות

ברקע לחוק, בין היתר, לחץ שהפעילו [[ניצולי השואה]] לבוא בדין עם פעילותם של יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים, ולאחר המלחמה [[עלייה לישראל|עלו לישראל]] (למשל, אלה ששירתו את הנאצים כ[[קאפו]], או אחראי בלוק ב[[מחנה ריכוז]] והתאכזרו לכפופים להם). מספר משתפי פעולה יהודים כאלה הועמדו לדין (ההיסטוריונית [[חנה יבלונקה]] מעריכה את מספרם בארבעים), עם פסקי דין שנעו בין [[זיכוי (משפט פלילי)|זיכוי]] לבין [[עונש מוות]]{{הערה|1=[[חנה יבלונקה]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_82.12.pdf החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם: היבט נוסף לשאלת הישראלים, הניצולים והשואה], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''', 82, תשנ"ז, עמ' 135-152.}}.

 

 

ב-[[1961]] [[משפט אייכמן|הועמד לדין, הורשע והוצא להורג]] [[אדולף אייכמן]] מתוקף חוק זה. ב-[[1988]] הורשע [[איוון דמיאניוק]] ונידון למוות על פי חוק זה, אך ב[[ערעור]] בפני [[בית המשפט העליון]] בוטלה ההרשעה [[זיכוי מחמת הספק|מחמת הספק]].