הבדלים בין גרסאות בדף "חתול הבית"

מ
אין תקציר עריכה
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מאפייני התנהגות של חתול בית כוללים גירגור בעת שמחה ושביעות רצון וכשכוש ב[[זנב]] בעת מתיחות או עצבנות. החתולים נוהגים לזקוף את זנבם כשהם חשים ביטחון, אם בנוכחות אמם, או מי שמגדל אותם. במקרה שחתול חש איום או סכנה, הוא יברח או ינסה להבהיל את היצור המאיים באמצעות קולות ותנועות איום, כפעירת פה המלווה בחשיפת שיניים וקול נשיפה חזק, משיכת אוזניים לאחור, קימור חד של הגב, פרווה סמורה והרמת רגל במטרה לשרוט או להבהיל.
 
לחלק מגזעי החתולים יש אופי נאמן וחברותי המזכיר את אופיים של הכלבים. למרות זאת, גם חתולים ידידותיים נחלקים לכאלולפעילים שהינם אקטיביים ושובבים, לעומת כאלו שהינם שקטים ורגועיםולרגועים. בדרך כלל, לפני אימוץ או קניית חתול, יש להתייחס למצבו המשפחתי של הקונה או המאמץ במטרה לבחור חתול בעל המזג המתאים ביותר לבעלים וליתר דיירי הבית, אם ישנם כאלה.
 
חתולים, ככלל, הם חיות לילה ומרבית פעילותם היא בשעות אלה. מכיוון שגופם מותאם לפעילות לילית זו, הם נוהגים לישון ביום שעות רבות כדי לאגור כוח ללילה ולכן לעיתים נתפסים כ"עצלנים". גם ראיית הלילה מפותחת היטב אצל חתולים.
'''בתאילנד'''
 
חתולים נחשבו לקדושים בתאילנד, בדומה למצריים. בתאילנד נפוצו 2שני גזעי חתולים בורמזיים, שנבדלים בצבע פרוותם. גזעלגזע אחד הינו בעל פרווה חומה-שחורה, והגזעולגזע השני הנחשבהנפוץ לפחות נפוץפחות, בעל פרווה לבנה ונטיהונטייה לעיניים בצבע שונה וחרשותוחירשות באוזן אחת או שתיהן.
 
=== במיתולוגיה הנורדית ===