אני הוא השואל – הבדלי גרסאות

'''אני הוא השואל''' הוא [[סליחות|סליחה]] ל[[תפילת מוסף]] של [[יום כיפור]],{{הערה|בקצת קהילות היא נאמרת בתפילה אחרת במהלך היום: במנהגי האשכנזים שבאיטליה ובנירנברג-פיורדא היא נאמרת בסליחות שבתפילת שחרית (גולדשמידט, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=258 עמ' 203–204]), ובמנהג קוילן (וכן במנהג בית הכנסת הישן בפראג, וכדלקמן) היא נאמרת בסליחות שבמנחה (שם, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=684 עמ' 629]).}} שחיבר רבי [[ברוך בן שמואל]] מ[[מגנצא]]. כנהוג לעיתים בסליחות למוסף, הסליחה מתארת את עבודת [[יום הכיפורים בבית המקדש]] ואת החסר מאז [[חורבן הבית]]. בהרבה קהילות נאמרת הסליחה בקול רם ע"י ה[[שליח ציבור|ש"ץ]] ובניגון מרגש. בדרך כלל, גם בקהילות בהן נהוג לבחור בכל שנה רק חלק מרשימת הסליחות, אמירת סליחה זו קבועה.{{הערה|ראו למשל "מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ב", '''[[ירושתנו]]''' ו (תשע"ב), [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58221&st=&pgnum=381&hilite= עמ' שפג]. בבית מדרשו של רבי [[נתן אדלר]], שהתנגד לאמירת סליחות ופיוטים בחזרת הש"ץ, אמרו סליחה זו לפני תחילת חזרת הש"ץ, כרשות לתפילה. הרב [[בנימין שלמה המבורגר]], "מנהגי בית מדרשו של רבינו נתן אדלר זצוק"ל", '''[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]''' שנה יז (תש"ן), עמ' רמא; {{אוצר החכמה|2=בית הכנסת ניעדערהאפהיים: סדר העבודה לר"ה ולי"כ|3=606191|4=([[פפד"מ]], תר"פ), עמ' 6|עמוד=5}}.}}

 

 

הסליחה נדפסה פעמים ב[[מהדורה מדעית]]. פעם אחת במהדורתו של [[אברהם מאיר הברמן]] לפיוטי רבי ברוך ממגנצא,{{הערה|אברהם מאיר הברמן, "פיוטי רבינו ברוך בר שמואל ממגנצא", '''ידיעות המכון לחקר השירה העברית''' ו (תש"ו), [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38713&st=&pgnum=131 עמ' קכט].}} ופעם שנייה ב[[מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם|מהדורתו]] של [[דניאל גולדשמידט]] למחזור ליום הכיפורים.{{הערה|דניאל גולדשמידט, '''מחזור לימים הנוראים''', כרך ב: יום כפור, ירושלים תש"ל, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=571 עמ' 516].}}