ויאהב אומן – הבדלי גרסאות

 

==פיוטי הרחבה==

כנהוג בקרובות רבות, נוספים פיוטי הרחבה באחת הברכות, השייכת במיוחד לנושא הקרובה.{{הערה|כך למשל, [[קינות לתשעה באב]] הן במקורן פיוטי הרחבה לקרובות לתשעה באב, פיוטי [[תפילת גשם]] ו[[תפילת טל]] הן הרחבות של קרובות, וישנן דוגמאות נוספות.}} בהתאם, מתרחבת הקרובה שלפנינו ב[[ברכת המינים]] העוסקת באובדן הרשעים ואויבי ישראל, וככזו קשורה במיוחד לפורים.{{הערה|במקצת סידורים נדפסה חתימת הברכה "ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים" קודם להרחבות, ובכך צורפו כביכול ההרחבות לברכה הבאה, [[ברכת הצדיקים]], אולם זו [[טעות דפוס|טעות סופר]].}} בסידורי אשכנז נדפסו חמשה פיוטי הרחבה,{{הערה|כיום גם בין הקהילות האומרות את הקרובה, ישנן כאלה שאינן אומרות את ההרחבות.}} שהן למעשה שני פיוטים בלבד שנתחלקו בכתבי היד ובדפוסים עקב שינוי האקרוסטיכון באמצעם. הראשון כולל את "אזרח בט חוץ" (על סדר א"ב), "תמימים כרשו" (על סדר תשר"ק) ו"אותו מבהלת" (חתום בשם המחבר), והיא מתארת את מלחמות ישראל ב[[עמלק]] החל מ[[יציאת מצרים]] ועד לסיפור המגילה המתואר כמובן בפירוט רב יותר. הפיוט השני כולל את החלקים "אספרה אל חוק" (א"ב) ו"אמל ורבך" (שם המחבר) מתאר את הגורל שהטיל [[המן]] בכדי לבחור את יום השמדת היהודים ע"פ המדרש, ואת חוסר יכולתו לבחור בכל ימות השבוע ובכל החדשים מלבד [[חודש אדר]].{{ש}}

בעוד מקומה של סדרת ההרחבות הראשונה בקרובה "ויאהב אומן" ברור, על הסדרה השנייה הועלו פקפוקים שמא שייכים במקורם לקרובה אחרת. בקטעי הגניזה ובמחזור [[נוסח רומניא|רומניא]] מועתקת סדרת ההרחבות השנייה בתוך קרובה קלירית אחרת לפורים, המתחילה "אמתך וחסדך בל תרחק". טענה זו מופיעה כבר ב"ספר קרובה" שנתחבר באשכנז בימי הביניים המוקדמים.{{הערה|'''ספר קרובה''' (מהדיר: [[אברהם מאיר הברמן]]), בתוך '''ידיעות המכון לחקר השירה העברית''' ג (תרצ"ז), [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38711&st=&pgnum=118&hilite= עמ' קיב]. גם [[רבנו שמעיה]] בפירושו לקרובה טוען שסדרת ההרחבות השנייה זרה בקרובה והוא טוען עוד כי מחברה אינו הקליר, אולם דבריו תמוהים כי שמו של הקליר חתום בפירוש ב"אמל ורבך". '''פיוטים לארבע פרשיות וקרובץ לפורים עם פירוש רש"י ובית מדרשו''' (ניו יורק: מכון ממלכת כהנים, תשע"ד), עמ' קמג.}} [[שולמית אליצור]] העירה כי על אף עדות כתבי היד הללו, סגנון סדרת ההרחבות השנייה מפואר משמעותית מזה של קרובת "אמתך וחסדך", וגם תחכומו ועושר רמיזותיו גבוהים בהרבה משל "אמתך וחסדך" ודומים יותר דוקא לסגנונה של "ויאהב אומן", ועל כן הותירה את שאלת מקומן המקורי של ההרחבות הללו בספק.{{הערה|אליצור, "ויאהב אומן", עמ' 500, הערה 5.|שם=אליצורהרחבות}}{{הערה|אולם במקום אחר כתבה אליצור בסתם שההרחבות הללו אינן שייכות ל"ויאהב אומן" אלא לקרובת פורים אחרת משל הקליר. אליצור, '''רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לראש השנה''' (ירושלים: [[האיגוד העולמי למדעי היהדות]], תשע"ד), עמ' 77 הע' 18.}} לעומת זאת, [[עדן הכהן]] טוען כי דווקא מחזורי אשכנז משמרים את הרכבה המקורי של הקרובה, וקטעי הגניזה ומחזורי רומניא הממקמים את הסדרה השנייה ב"אמתך וחסדך" הם שימוש משני בפיוטים אלה.{{הערה|{{מאמר|עדן הכהן|לבירור זיקתם של מדרשי אסתר לפיוטי ההרחבה הקיליריים לפורים 'אספרה אל חוק' ו'אמל ורבך'|נטועים|ז|תש"ס|47–48|קישור= http://old.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/netuim7_hacohen.pdf}}.}} אולם, עקב העובדה שכבר ישנם פיוטי הרחבה לברכת "מכניע זדים" בקרובת "ויאהב אומן", מציע הכהן שבמקורה, נכתבה סדרת ההרחבות השניה כהרחבה של פסקת [[על הניסים]] (או בנוסחה הארץ-ישראלי "וכנסי פלאך") ב[[ברכת ההודאה|ברכת מודים]], אלא שבשלב מוקדם צרפו אותה המתפללים להרחבות שבברכת מכניע זדים.{{הערה|עדן הכהן, '''עיונים בקרובה אמיתך וחסדך אל תרחק ובפיוטי ההרחבה הנלווים לה''', עבודה ל[[תואר מוסמך]], חשוון תשנ"ח, עמ' 95–96.}} בפרסום מאוחר יותר דחתה אליצור את הצעת הכהן, שאין לה בסיס בכתבי היד, אך קבעה גם, לאור מחקרה על סגנונותיו המשתנים של הקליר, כי לא ניתן לשייך את ההרחבות ל"אמתך וחסדך" בשל פערי הסגנון, המצביעים לדעתה גם על פער בזמן הכתיבה, וכן לא ל"ויאהב אומן" שכבר יש בה פיוטי הרחבה אחרים. היא מציעה שסדרת ההרחבות השנייה שייכת לקרובה שלישית שאבדה, או שנכתבה כדי לגוון ולהחליף את הסדרה הראשונה שב"ויאהב אומן".{{הערה|אליצור, '''סוד משלשי קודש: הקדושתא מראשיתה ועד ימי רבי אלעזר בירבי קליר''' (ירושלים: [[האיגוד העולמי למדעי היהדות]], תשע"ט), עמ' 575 הע' 6, ועמ' 705 הע' 31.}}