גרענת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 26:
 
ההסננה יכולה להופיע גם ב[[קרנית]] ולגרום לעכירות (Pannus). ללא טיפול עוברת המחלה לשלב ה[[צלקת|צלקתי]]. מופיעה הצטלקות בלחמית העפעף הגורמת להתעקמותו והפניית שפת העפעף פנימה (Entropion). בגלל זה מופנים ה[[ריס|ריסים]] כלפי העין (Trichiasis). במצב זה, כל מצמוץ של העפעפיים גורם לחיכוך הריסים בקרנית עד כדי הריסתה וגרימת [[עיוורון]].
 
בשנת [[1909]] היה הד"ר [[לודוויג הוברשטטר]] בין מגלי מחולל הגרענת{{הערה|נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799 - 1848", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 183}}
 
הגרענת הייתה נפוצה גם ב[[ארץ ישראל]] בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. [[אופתלמולוגיה|רופא העיניים]] היהודי הראשון שטיפל ב"גרענת" בין השנים [[1908]] - [[1911]] היה הד"ר [[משה יהושע ארלנגר]]{{הערה|רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור ,זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 105}}.