העשיל צורף – הבדלי גרסאות

זאב רבינוביץ פרסם בשנת תש"א (1941) רשימה מכתב יד שמצא בגנזיו של [[יוסף פרל]], משכיל מ[[גליציה]], שעל פיה רבי [[ישראל בעל שם טוב]], מייסד תנועת ה[[חסידות]], היה מעריץ של ספר הצורף, והיה אומר תמיד שעל ידי ספר זה יוכל לבנות עולמות{{הערה|זאב רבינוביץ, 'על "ספר הצורף" לר' יהושע העשיל צורף', ציון ו (תש"א), עמ' 81}}, החוקר [[גרשם שלום]] זיהה את כתבי רבי העשיל שהיו אצל ה[[בעש"ט]] עם הכתבים שהגיעו לבעש"ט מרבי [[אדם בעל שם]], וטוען שהסתירו בכוונה את שמו של רבי העשיל בעל הכתבים, והפכו את כל עניין הכתבים מעובדה היסטורית לאגדת פלאים, החוקר הרב [[יצחק אלפסי]] והחוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] חולקים על כך בחריפות, הן מצד אמינותם של הכתבים שהוציא רבינוביץ והן מצד ההשערה של [[גרשום שלום]] שיש עליה הרבה תמיהות וסתירות{{הערה| ראה באנציקלופדיה לחסידות חלק ב' בערך הבעש"ט ובהקדמה לספר שבחי הבעש"ט שהוציא הרב [[יהושע מונדשיין]].}}, כל זה מלבד הטענה של הרב [[יהושע מונדשיין|מונדשיין]] שרבי העשיל צורף התקבל בתפוצות ישראל ומובא בהערצה בספרים של מחברים שנלחמו בשבתאות ומעורץ בחוגי החסידים כך שאין להם כל סיבה להסתיר את זהות בעל הכתבים ואם היה רבי העשיל צורף המחבר היו אומרים זאת.

 

 

העשיל צורף ראה עצמו כממשיך דרכו הקבלית של רבי [[נתן נטע שפירא]] מקראקא, בעל ספר "מגלה עמוקות". המשכיות זו ניכרת לא רק בתורתו התאורטית, אלא גם בתפקיד המשיחי שייחס לעצמו רבי נתן או לפחות ייחסה לו האגדה המאוחרת. [[יהודה ליבס]], במחקריו על הקשר שבין השבתאות ותלמידי הגר"א, העלה את האפשרות כי רבי [[אברהם שלמה זלמן צורף]] הוא צאצא ממשפחתו (אולי נין) של רבי העשיל צורף, היסוד לטענה הוא הן שם משפחה 'צורף' והן קשרים תאולוגיים בין הדמויות.