תוכנית המצפים בגליל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sinaisenile (שיחה | תרומות) תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
|||
שורה 17:
מבחינה טריטוריאלית, התפיסה התיישבותית ראתה בנוכחות הפיזית ערובה יחידה לקיום בעלות על ה[[קרקע]]. זאת בשילוב של המצפים עם תוכניות רכישת קרקעות תוך מניעת רצף טריטוריאלי ערבי.
*שליטה על קרקעות: מפעל המצפים הביא להסדרת דונמים רבים
*[[רכישת קרקעות]]: מהמגזר הערבי, גם לצורכי הרחבה וגם כ[[אסטרטגיה (מדעי החברה)|אסטרטגיה]]. בפועל היו מקרים בצד הערבי של הקשחת עמדות אל מול המצב שהוביל לנטיעת מטעי זיתים שלא כ[[חוק]] ועוד.
*פיקוח על קרקעות: אחת ממטרות המצפים הייתה מניעת בנייה לא חוקית
*עיבוי [[גוש התיישבות|גושי התיישבות]] ומניעת רצף לא יהודי: בגליל ההררי המרכזי היו ב-1986
===בתחום הדמוגרפי===
שורה 30:
== ביקורת על תהליך הקמת המצפים ==
*תהליך הקמתם המיוחד של המצפים כלל שלושה מאפיינים עיקריים- מהירות, כמות גדולה וזמניות. אלו היו אמורים ליצור זעזוע במערכת ההתיישבותית, ובגליל בפרט. בפועל הזעזוע היה קצר, והדברים חזרו למסלולם. מהירות הקמתם הוליכה לליקויים שהאטו בהמשך את פיתוחם ואכלוסם, והשליכו על האזור כולו.
*התחושה בקרב האחראים הייתה אי שביעות מהאכלוס. ניסיונות להאצתו נתקלו כאמור בקשיים עקב תהליך ההקמה הייחודי, כדוגמת מובלעות קרקע בבעלות ערבית במרכז היישובים שלא הוסדרו, תוכניות מתאר שלא היו קיימות, תעסוקה מוגבלת
*חלק גדול מהמצפים הוקמו בקרבה או בתוך שמורות ואזורי יער. עובדה שמקשה הן על התפתחות המצפים, והן על שמירת [[שמורת טבע|שמורות הטבע]].
*חלק מהמצפים מוקמו באזורים בעלי טופוגרפיה קשה, רק בגלל העובדה ששם נמצאו אדמות המדינה. עובדה שמקשה על הפיתוח מסיבות שונות החל מנזק אקולוגי ועד לעלויות גבוהות. מצד שני אתרים אלו מאופיינים בנוף ייחודי שטרם מיצה את פוטנציאל ה[[תיירות]] שלו.
שורה 100:
==לקריאה נוספת==
*[[ארנון סופר]] ורחל פינקל (1998). "המצפים בגליל – לקחים ראשונים" מתוך "סוגיות בפיתוח אזורי", עמ' 63
==קישורים חיצוניים==
|