משה סבוראי – הבדלי גרסאות

משה סבוראי נולד בשנת [[1914]] בשם משה סברנסקי ב[[אוקראינה]], הצעיר בין תשעה ילדים.{{הערה|שמעון ראם, '''חיפה בלהבות: מבצעי הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) בחיפה האדומה 1931–1948,'''‫ חיפה: ש’ ראם, תשס"א 2001.}} בשנת [[1925]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]] עם חלק מהמשפחה,{{הערה|על פי ראם, סבוראי עלה עם הוריו, שלוש אחיותיו ואח, בעוד אח נוסף נותר ברוסיה ושלושה אחים אחרים בחרו להתבסס באמריקה.}} והתגורר ב[[חיפה]]. למד בבית הספר הדתי "נצח ישראל" ולאחר מכן בביתב[[בית המדרש למורים ב[[ביתבבית הכרם]] ב[[ירושלים]].

ב-[[1932]] הצטרף לארגון "[[ההגנה]]" ושימש קשרו של מפקד מחוז ירושלים, [[יעקב פת]]. בנוסף, היה חבר בתנועות [[ברית הבריונים]], [[בית"ר]] ו[[צה"ר]]. בעקבות [[עליית הנאצים לשלטון|עליית המפלגה הנאצית לשלטון]] בגרמניהב[[גרמניה]] השתתף בהפגנהב[[הפגנה]] שנערכה ב-[[28 במאי]] [[1933]] מול הקונסוליה הגרמנית בירושלים, והסיר בעצמו את הדגל הגרמני מעל הקונסוליה. לאחר [[רצח ארלוזורוב]] באותה שנה, נאסר יחד עם ראשי "ברית הבריונים" והועמד למשפט שממנו יצא זכאי.{{הערה|{{דבר||מעצרים סנסציוניים בקשר עם רצח ארלוזורוב|1933/07/24|00100}}.}} ב-[[1934]] שב לחיפה ועסק בהוראה. באותה תקופה פגש את טובה לבית הוכגליק, אשתו לעתיד.

בשנת [[1935]] נסע ל[[וינה|ווינה]] לרגל הקמת [[הסתדרות ציונית חדשה]] (הצ"ח) בראשות [[זאב ז'בוטינסקי]]. בדרכו לשם פעל בשליחות האצה[[אצ"ל]] להקמת סניפים בפוליןב[[פולין]]. בתקופת [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] היה פעיל במסגרת האצ"ל בחיפה. ב-[[1939]] נעצר וישב בביתב[[כלא הכלא בעכועכו]] ביחד עם [[דוד רזיאל]] למשך 6 חודשים.{{הערה|{{דבר||שוחרר|1939/07/02|00804}}.}} כחודש לאחר שחרורו נולדה בתם של משה וטובה, חרות.

לאחר הפילוג ב[[אצ"ל]] בשנת [[1940]] על רקע פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ושאלת הפסקת הפעילות נגד הבריטים, הצטרף לקבוצתו של [[אברהם שטרן (יאיר)]], שנקראה בתחילה "האצ"ל בישראל" ובהמשך "לוחמי חירות ישראל" (לח"י), ושימש אחראי על המודיעין בארגון. סבוראי שכבר היה נשוי ואב לילדה עזב את עבודתו כמורה והתמסר לפעילות המחתרת. בעקבות הפילוג החל מצוד נרחב של השלטון הבריטי אחר אנשי הלח"י שפרשו מהאצ"ל ומנו אז כמה עשרות בודדות. ב-[[22 במאי]] [[1941]] נעצר סבוראי על ידי המשטרה הבריטית ב[[תל אביב]] ונשלח ל[[מחנה המעצר במזרע]]. כעבור כמה חודשים, ב-[[27 בנובמבר]], הצליח לברוח מהליווי המשטרתי בעת העברה ממקום למקום וחזר לפעילות המחתרת כמפקד מחוז [[תל אביב]]. בחודשים אלו הגיע המצוד אחרי אנשי הלח"י לשיאו ופרסים גדולים הוצעו למי שיסייע בתפיסת מפקדי הארגון. במהלך חודש ינואר עבר מפקד הארגון, אברהם שטרן, לדירתם של משה וטובה סבוראי בשכונת [[פלורנטין]] בתל אביב, ומשם ניהל את פעילות המחתרת.

ב-[[27 בינואר]] [[1942]] שהה סבוראי בדירה ב[[רחוב דיזנגוף]] 30 שבה נורו ארבעה מחברי הלח"י על ידי אנשי הבולשת הבריטית בראשות הקצין [[ג'פרי מורטון]]. שנים מהם, אברהם אמפר וזליג ז'ק, נהרגו מפצעיהם ואילו [[יעקב אליאב]] וסבוראי שנפצעו גם הם נתפסו והועמדו למשפט.{{הערה|{{דבר||4 אנשי כנופיה נפצעו בשעת חיפוש ונעצרו|1942/01/28|00109}}}} כעבור שבועיים, ב-[[12 בפברואר]] נורה אברהם שטרן בדירתו של סבוראי על ידי ג'פרי מורטון ומת.{{הערה|{{דעת|[[יהודה לפידות]]|daat/history/lapidot/14a-2.htm|'''לידתה של מחתרת''' - האצ"ל בישראל (לימים הלח"י)}}.}} גופתו הובאה לחדר המתים של בית החולים הממשלתי שבו שכבו סבוראי ואליאב והם נקראו לזהות את הגופה. סבוראי ואליאב הואשמו בהחזקת נשק ואמצעי לחימה ונידונו למאסרל[[מאסר עולם]] שהומר בהמשך ל-10 שנות מאסר.{{הערה|{{דבר||יעקב ליבשטיין ומשה סבוראי למאסר עולם|1942/04/29|00117}}; {{דבר||הוקל דינם של סבוראי ולבנשטיין|1942/06/02|00402}}.}} את מאסרו ריצה בכלא עכו וב[[בית הסוהר המרכזי בירושלים]] שממנו [[בריחת 12 אסירי המחתרות מבית הסוהר המרכזי בירושלים|ברח ביחד עם 11 מחבריו]] בראשית שנת [[1948]].{{הערה|1=[http://www.lehi.org.il/?id=51 הבריחה מירושלים - עדותו של סבוראי], באתר הלח"י}}

לאחר הקמת המדינה התקשה למצוא עבודה כמורה ולכן שימש כנהג בחברת "[[אגד]]". בשנת [[1957]] הוסמך כ[[עורך דין]].{{הערה|{{מעריב||הוסמכו 64 עורכי דין|1957/12/02|00110}}.}} ב-[[1981]] נמנו משה וטובה סבוראי עם מייסדי היישוב [[שקד (יישוב)|שקד]] בצפון [[השומרון]].{{הערה|1=[http://www.shaked81.co.il/loadedFiles/shaked%20newspaper.pdf 30 שנה לשקד]}}

לאורך השנים היו שהאשימו את סבוראי בגרימת מותו של מנהיג הלח"י, אברהם שטרן, וטענו כי פליטת פה שלו בעת ששכב בבית החולים תחת השגחת שוטרים בריטים היא שחשפה את מקום מחבואו. סבוראי עצמו דחה טענה זאת בתוקף ואף ניהל שורה של משפטי [[דיבה]] נגד חברו ללח"י, [[אנשל שפילמן]], נגד עיתוןהעיתון "[[מעריב]]" ונגד [[ארכיון צה"ל]].{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=//395393 {הארץ||פשרה בין איש הלח"י לארכיון צה"ל],|1.885739|2 באתרביוני וואלה2003}}{{ש}}[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=567188{{גלובס|צבי נח|ככה לא בונים הנמקה],|567188|3 באתר גלובסבמרץ 2002}}{{ש}}[http://www.the7eye.org.il/SectionArchive/gossips/Pages/article3121.aspx{{העין השביעית|איתן להמן|דיבה חוזרת]|37314|1 במרץ 2001}}}} הטענה שסבוראי תרם בחוסר זהירות לאיתורו של שטרן שבה ועלתה בשנת 2020 מפי עו"ד נתן רון, באתרדוקטורנט ב[[העיןהאוניברסיטה השביעיתהעברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]].{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מחקר: השופט טעה, מפקד הלח"י נרצח בעקבות פליטת פה|1.8559728|21 בפברואר 2020}}}}

סבוראי נפטר בביתו בשקד ב-[[6 בדצמבר]] [[2011]] ונטמן בבית העלמין בחיפה בחלקת יוצאי המחתרות. אשתו טובה נפטרה ב-31 במרץ 2013, בגיל 97{{הערה|1=‫{{ynet||הלכה לעולמה לוחמת הלח"י, טובה סבוראי, שבדירתה נתפס אברהם שטרן|4362554|31 במרץ 2013}}‬}}. לבני הזוג סבוראי שלושה ילדים: חרות, סמדר ויאיר.

הונצח בקריאת רחוב על שמו ביישוב [[חוות יאיר (מאחז)|חוות יאיר]] שב[[השומרון|שומרון]] ו[[גן שעשועים]] שבישובביישוב שקד אשר בצפוןשבצפון השומרון, אשר משה וטובה הקימו וגרו בו עד סוף חייהם.