ארץ ישראל בעת העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאטלס כרטא
שורה 141:
תקופה זו היא תקופת מעבר בין הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה. בתחילת הדרך, כשניסו לתָקֵף את הארכאולוגיה של ארץ ישראל חשבו לקרוא לה תקופת ה[[נחושת]]. הארכאולוג [[פלינדרס פיטרי]] היה הראשון שזיהה צורת התיישבות חדשה זו בקברים שסביב [[תל אל-עג'ול]], קרא לה תקופת הנחושת על שם כלי הנחושת הרבים שנמצאו בקברים. [[ויליאם פוקסוול אולברייט|אולברייט]] היה הראשון שקרא לה ברונזה תיכונה 1 (MB1) כאשר ב-2000 מתחילה ברונזה תיכונה 2 (MB2). אולם ישנם חוקרים אשר המשיכו את התקופה קדומה 4 (EB4) עד 2000 (בעיקר ארכאולוגיים אמריקאים). [[קתלין קניון]] (הבריטית) חידשה את המושג של הברונזה הביניימית. וזה המושג המקובל היום על רוב הארכאולוגים הישראלים.
 
בסוף תקופת הברונזה הקדומה ננטשו הערים, והאזור נכנס לתקופה של נסיגה (סברות שונות לסיבת תהליך זה הן שינויי [[אקלים]], שינוי דמוגרפי של האוכלוסייה, בזיזה חוזרת ונשנית ממצרים ואף התעייפות הערים ממלחמה אחת בשנייה).
 
מדובר על 200 שנה שבמהלכם בארץ ישראל המערבית לא היה יישוב עירוני, ואין שינוי.
 
תקופת הברונזה הבייניימית מתאפיינת בכך שהאדם לא גר בערים מרכזיות אלא חי חיי נוודות. על רקע היישוב הדל בולטים בתי הקברות הרבים שנתגלו בהקשר לתקופה זו. (ראו [[קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית]]).
 
====היישוב====