יהוא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏דמותו של יהוא במקרא: {{תנ"ך|הושע|א|ד}}
מ אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 13:
|סיום כהונה=[[814 לפנה"ס]]
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=[[אלישע]]
|הקודם בתפקיד=[[יורם (מלך ישראל)|יורם]]
|הבא בתפקיד=[[יהואחז (מלך ישראל)|יהואחז]]
שורה 32:
}}, התייחס יהוא ל[[שבט מנשה]].
 
אכן, יש משערים כי היה צאצא של משפחת המלוכה הקיימת, משפחת [[עמרי]]; השערה זו עשויה להסביר הן את העובדה שיהוא מכונה 'בן עמרי' בכתובות של [[שלמנאסר השלישי]] מלך [[אשור]], הן את העובדה שבעת עלייתו לשלטון חיסל יהוא את בית [[אחאב]] בלבד, ולא את כל בית המלוכה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = א' ברוכי-אונא|שם = 'בית עמרי, בית אחאב ובית יהוא: קרבת דם וקרבות דמים'|כתב עת = בית מקרא נח (ב) (תשע"ג), עמ' 5¬-30}}}}.
 
==מרד יהוא==
שורה 44:
במקרה של מרד יהוא נוספו אלמנטים אחרים למהפכה כגון פריצת המרד מחוגי הצבא. ראשוני התומכים ביהוא היו {{ציטוטון|שָׂרֵי הַחַיִל|{{תנ"ך|מלכים ב|ט|ה|קצר=כן}}}}. ניתן להסביר תמיכה זו כתגובה על מדיניותו הצבאית הכושלת של יורם בן אחאב, שבראשית מלכותו לא הצליח לדכא את מרד [[מישע מלך מואב]], ולאחר מספר שנים הוכה במלחמתו נגד חזאל הארמי ברמות גלעד. הכשלונות הצבאיים הובילו לצמצום מקורות ההכנסה של ישראל מהשליטה על קווי המסחר בעבר הירדן (באותה מידה שיהודה איבדה הכנסות מהמסחר הערבי וממכרות הנחושת בעבר הערבה המזרחי, כתוצאה ממרד אדום).
 
גורם נוסף הוא ה[[נביא|נביאים]]ים, אשר מתוארים כיריבים של איזבל, אשת אחאב ואמו של יורם. בתחילת מלכות אחאב ביקשה איזבל להכרית את "נביאי ה'", אך עובדיהו "אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת" (מבכירי שריו של אחאב) החביא מאה נביאים ({{תנ"ך|מלכים א|יח|ד|קצר=כן}}). לאחר רצח נבות היזרעאלי בידי אחאב ואיזבל חזה אליהו הנביא לשניהם עונש מוות נוסף להשמדה מוחלטת של בית המלוכה בשל חטאיהם הדתיים בעבודה זרה. מאוחר יותר, בתקופת אלישע, אשר המליך את יהוא, מוזכרים מספר פעמים [[בני הנביאים]]. תיאורי מרד יהוא במקרא רצופים באזכורים לנבואת ההשמדה שניבא אליהו על בית אחאב, וניכר מהסיפור שיהוא פעל במודע בהשראת אליהו. לדוגמה, אליהו ויהוא הם האישים היחידים בתנ"ך שהעידו על עצמם שקינאו לה'{{הערה|יהוא אומר ליהונדב בן רכב "לְכָה אִתִּי, וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַה'" (מלכים ב, י ט"ז), ואילו אליהו אמר לאלוהים "קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת" (מלכים א, יט י).}}.
 
גורם אחר במרד היו [[בני רכב]] המוזכרים בספר [[ירמיהו]], שם נכתב כי אביהם, יהונדב בן רכב, ציווה עליהם: {{ציטוטון|לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם. וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם|{{תנ"ך|ירמיהו|לה|ו|ז|קצר=כן}}}}. יהונדב בן רכב מוזכר במרד יהוא, כמי שעמד לצד יהוא בהשמדת עובדי הבעל. על פי תאורים אלה, זוהי קבוצה דתית-קיצונית, קנאית, שראשיתה בהשמדת פולחן הבעל על ידי יהוא, ופעילותה נמשכה לפחות עד תקופת ירמיהו (סוף [[ימי בית ראשון]]).
שורה 69:
קריאה פשוטה בספר מלכים מציירת את דמותו של יהוא כממלא רצון האל באופן מידי ומהיר. יהוא מצווה על ידי הנביאים ופועל מיד, "זריז ומקדים למצוות". הוא איננו מתמהמה ואינו נרתע ממעשים נועזים וקשים ומיד לאחר משיחתו למלך יוצא להרוג את יהורם. הוא פועל במודע להגשמת נבואת אליהו, ומצווה להשליך את גופת יהורם בכרם [[נבות היזרעאלי]] באופן שיממש אותה במלואה. דמות זו של יהוא היא מהדמויות בממלכת ישראל שזכו ליחס החיובי ביותר בספר מלכים כפי שכתוב עליו: " וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב"{{הערה|מלכים ב, י ל}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ב"צ לוריא|שם=מלכי בית יהוא|כתב עת=בית מקרא|שנת הוצאה=תשמ"ח}}}}.
 
באופן הפוך לחלוטין, ניתן לצבוע את דמותו של יהוא כדמות גסה וברוטאלית אשר ממהרת לשפוך דם ואצה להרוג גם את המלך וגם את בני ביתו, וראיה לכך ניתן לראות בדברי הנביא {{תנ"ך|הושע|א|ד}}: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל כִּי עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל".  ייתכן שיהוא הסווה את ההפיכה השלטונית והפעולות הרצחניות שליוו אותה בנבואתו של אליהו (או בנבואה עצמאית או מומצאת) ועל כך מגנה אותו עמוס{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בנימין אופנהיימר|שם=עז לדוד : קובץ מחקרים בתנ"ך מוגש לדוד בן-גוריון במלאת לו שבעים ושבע שנים|מו"ל=הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל|שנת הוצאה=1964|עמ=292|פרק="משמעותו של סיפור יהוא (מל"ב ט'-י')"}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ישראל רוזנסון|שם=סיפור יהוא ושאלת המוסר הכפול|כתב עת=מגדים|שנת הוצאה=תשנ"ו}}}}. אפשרות אחרת, התואמת את הערכתו החיובית בספר מלכים, תבאר שמעשיו הקיצוניים בהשמדת בית אחאב היו מוצדקים רק לתכליתם העליונה, אך לאחר שביתו שלו התדרדר לשחיתות וסיאוב בימי הושע ממילא אבדה למפרע ההצדקה לשפיכות הדמים הקשה שהעלתה אותו לשלטון בישראל.
 
==אזכורים אחרים בתרבות==
* ב[[אנגלית]] נעשה שמו של יהוא (Jehu, נהגה "גִ'יהוּ") כינוי לנהג מהיר או פרוע, וזאת בגלל הפסוק שבו נאמר עליו "כי בשיגעון ינהג".{{הערה|1=[http://dictionary.reference.com/browse/jehu?r=65 Jehu] באתר dictionary.com}}.
* "[[יהוא (מחזה)|יהוא]]" - מחזה מאת [[גלעד עברון]], בבימוי [[חנן שניר]], תל אביב: [[תיאטרון הבימה]], 1992.
* בשיר "איזבל" שכתב הפזמונאי ו[[חבר כנסת|חבר הכנסת]] [[עקיבא נוף]], בו הוא מתאר את רגעיה האחרונים של איזבל, הוא גם מתאר את יהוא הנוהג בשיגעון ומתקרב לבית המלוכה על מנת להרוג את איזבל.{{הערה|{{שירונט שיר|157|821|איזבל}}}}.
*רחובות על שם המלך יהוא יש בערים [[אשדוד]] ו[[באר שבע]].