שלמה אהרונסון (היסטוריון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
קו מפריד בטווח מספרים, הגהה, החלפה (בישראל ומחוצה לה), מתן שם לתמונה |
||
שורה 2:
|שם=שלמה אהרונסון
|שם בשפת המקור=שלמה אהרונסון
|תמונה=[[קובץ:Shlomo Aronson.png|100px|שלמה אהרונסון]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[13 באוקטובר]] [[1936]]
שורה 9:
|תאריך פטירה עברי=[[כו בשבט]] [[תש"ף]]
|מקום לידה=[[תל אביב]], [[ישראל]]
|מקום פטירה=
|עיסוק=[[עיתונאי]], [[חוקר]], [[היסטוריון]], [[מרצה]], [[סופר]]
}}
שורה 15:
== ביוגרפיה ==
בימי לימודיו ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] היה עורך חדשות ב[[קול ישראל]], וכשלמד ב[[גרמניה]] היה כתב קול ישראל שם. שימש כ[[כתב צבאי]] ברשת המשולבת של קול ישראל ו[[גלי צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|{{על המשמר||סיפורם של שדרני "קול ישראל" משדות הקרב|1967/06/18|00529}}}} וב[[מלחמת יום הכיפורים]], וכן היה מנהל החדשות בצוות ההקמה של [[הטלוויזיה הישראלית]], כתב [[רשות השידור]] ליד [[הקהילה האירופית]] ב[[בריסל]] וכתב גלי צה"ל ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]]. בנוסף, שימש פרשן בתחנות רדיו וטלוויזיה
ב-1968 מונה למרצה במחלקה ל[[מדע המדינה]] באוניברסיטה העברית.{{הערה|{{למרחב||העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית|1968/02/19|00208}}}} היה מנהל המרכז ללימודים אירופיים, חוקר אורח ב[[מכון ברוקינגס]] בוושינגטון, ראש הקתדרה לחקר [[השואה]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], וחבר מחקר בקבוצת עבודה לדיון בסכסוך הישראלי-ערבי במכון לרמן בניו-יורק, שבין חבריה היו פרופ' [[רוברט טאקר]], פרופ' [[איתמר רבינוביץ']] ופרופ' [[פואד עג'מי]]. שם התוודע לספריו של הפילוסוף [[ליאו שטראוס]] ותלמידו [[אלן בלום]]. הוא שקל הקמתו של מוסד מחקר אקדמי ברוח הפילוסופיה של שטראוס בישראל, אך נרתע מן הפרשנות הנאו-שמרנית שניתנה לה בימי הנשיא [[רונלד רייגן]], וביקש שביל זהב בינה לבין חסרונותיה של ה[[סוציאל-דמוקרטיה]] ואופייה הביורוקראטי ושלטון הוועדים הגדולים בישראל.
היה פעיל באגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית, עד שאגודה זו ניסתה את כוחה ביישוב [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] בלא ידע היסטורי הכרחי ובהיעדר הכרה שמדובר בסכסוך של זהויות, בסכסוך דתי-תרבותי ובסכסוך טריטוריאלי. לאחר מכן שימש חוקר אורח ב[[ספריית הקונגרס]] בוושינגטון וב[[מוזיאון השואה האמריקאי|מוזיאון השואה]] שם, ויועץ לקבוצת העבודה הבינמשרדית לשחרור מסמכי השואה על פי חוק של [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס האמריקאי]]. הוא שימש כיועץ היסטורי ליוצרי [[סרט תיעודי|סרטים דוקומנטריים]] של הטלוויזיה הגרמנית על [[ועידת ואנזה]] ועל [[ריינהרד היידריך]], ושל [[BBC|בי.בי.סי]] על [[היטלר]] ו[[הימלר]] ועל [[יהדות הונגריה|השואה בהונגריה]]. ארגן שלושה כנסים בינלאומיים על תיעוד ארכיוני חדש בקשר לשואה וקשיי ההצלה מן השואה, וערך את פרסום תוצאות הכנס הראשון, שיצא בהוצאת [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] בשם "תיעוד חדש - פרספקטיבות חדשות" בשפה ה[[אנגלית]]. כיהן כראש מכון שאשא לסמינרים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ויזם במסגרתו כנס בינלאומי על "[[איראן]] אטומית" ועל "ביטויי ההגירה בספרות ובאמנות". [[פרישה לגמלאות|יצא לגמלאות]] מהאוניברסיטה העברית ביוני [[2007]].
אהרונסון היה חבר במועצה האקדמית של [[המכללה האקדמית תל אביב-יפו]]. ב[[הבחירות לכנסת העשירית|בחירות 1981]] היה מועמד ל[[הכנסת|כנסת]] מטעם סיעת [[תנועה להתחדשות ממלכתית|תל"ם]] בראשות [[משה דיין]], ולאחר מכן הוצג כבר פלוגתא של איש השמאל פרופ' [[זאב שטרנהל]] ב[[סרט דוקומנטרי]] ששודר ב[[הערוץ הראשון|ערוץ הראשון]] של הטלוויזיה. התפלמס ב[[רדיו קול חי]] של בני ברק עם חרדים שתלו בצוואר היהדות החילונית ובעיקר ב[[ציונות]] את עליית הנאצים, וייחסו להנהגת [[היישוב]] מחדלי הצלה בתקופת השואה. בה בעת תרגם לעברית את אופרת הרוק "[[אוויטה (מחזמר)|אוויטה]]", ששודרה בגלי צה"ל עם [[יוסי בנאי]] כ[[צ'ה גווארה]], [[יוסי ידין]] כ[[חואן פרון]], ו[[גילה אלמגור]] כ[[אווה פרון|אוויטה]],{{הערה|{{דבר||מחזמר דוקומנטרי על אוויטה פרון בגלי צה"ל|1983/12/19|00710}}}} ויצא לסיבוב הופעות עם הזמרת [[עדי עציון]] על שירי ברכט-וייל והנס אייזלר.
שורה 29:
== פרסומים ==
אהרונסון פרסם ספרים ומאמרים בחקר [[השואה]] ובהם: "ריינהרד היידריך וראשיתם של הגסטאפו ושירות הביטחון הנאצי" - ב[[גרמנית]] ובתרגום חלקי לאנגלית ול[[עברית]]; "היטלר, בעלות הברית, והיהודים" - באנגלית ובתרגום עברי מעודכן; בנושא [[הסכסוך הערבי-ישראלי]] - בשם "קונפליקט ומיקוח במזרח-התיכון" ב[[אנגלית]], שזכה בפרס [[מפעל הפיס]] למחקר הטוב ביותר במדע המדינה לשנת 1978; ו"נשק גרעיני במזרח התיכון". כן פרסם [[מונוגרפיה]] על [[דוד בן-גוריון]].
*'''הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון: ערפול, תאוריה ומציאות, 1948 - 1993''', [[ירושלים]], [[אקדמון]], [[1994]], עודכן ב-2006, נכתב מחדש בכותר נשק גרעיני במזרח התיכון 1948-2012,לאור פתיחת הארכיונים ומקורות מידע אחרים ויצא לאור בשנת 2013.
* '''דוד בן-גוריון, מנהיג הרנסאנס ששקע''', [[שדה בוקר]]: [[המכון למורשת בן-גוריון]], [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], [[1999]]. תרגום מעודכן של הספר לאנגלית יצא לאור בהוצאת [[אוניברסיטת קיימברידג']] בנובמבר 2010.
* '''Hitler, the Allies, and the Jews''', {{כ}}2004, ובמהדורת כיס 2006, [[הוצאת אוניברסיטת קיימברידג']] (אנגלית), שזכה בפרס האגודה הישראלית למדע המדינה למחקר הטוב ביותר בשנת 2005, בפרס האגודה הבינלאומית ללימודים גרמניים
** בעברית: '''היטלר, בעלות-הברית והיהודים''', [[2006]], הוצאת מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ו[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] - מהדורה מעודכנת לקורא העברי, אוגוסט-ספטמבר 2008.
* '''סבא - או חורים שחורים''', [[הוצאת כרמל]], [[2006]] (ספר [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]])
* מונוגרפיה שלו על [[לוי אשכול]] ומלחמת ששת הימים פורסם בנובמבר 2010 בהוצאת Vallentine Mitchell ב[[לונדון]].
| |||