תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 63:
:::רגע... הם יוצרים את הגירוי? אם כן זה כבר משהו אחר - אקרא את החלק של השיטה שם עוד פעם. בקטע של היחסיות - כן, זה שיפוט מורכב יותר, אבל לא בהכרח יצירתי. אפשר להגיד להם גם למצוא את התמונות הכי שמחות וזה גם יהיה יחסי. אבל עניין הוא לא יחסי באופן אוטומטי, שוב - אם לא אמרו להם הכי מעניינות וכו. זה יכול להיות, אבל כמו ההסקה על מקוריות - זו הנחה של החוקרים קשה לוודא אותה. הקטע של זמן ביחס להערכה לא בהכרח קשור ליצירתיות - באופן כללי אנחנו מעריכים יותר דברים שהשקענו בהם יותר. סוג של "אפקט איקא" שאתה נקשר יותר לרהיטים שהרכבת בעצמך. בהחלט יכול להיות שיש פה חשיבה תחת תנאי אי אמון, אבל זה חשיבה תחת תנאי אי אמון - לא בהכרח יצירתיות. בכל מקרה, אקרא שוב את השיטה שם ואחזור אלייך [[משתמש:Chenspec|Chenspec]] - [[שיחת משתמש:Chenspec|שיחה]] 08:12, 22 בפברואר 2020 (IST)
:::: תודה רבה! יש שם כמה נקודות שהייתי רוצה להכניס לערך ולכן חשוב לי לדעת אם הוא רלוונטי לכך, מקסימום אכניס ל[[פתרון בעיות]]. רציתי להוסיף שאם נמאס לך מהדיון אל תהססי לכתוב לי. [[משתמש:Shaishyy|Shaishyy]] - [[שיחת משתמש:Shaishyy|שיחה]] 18:29, 22 בפברואר 2020 (IST)
::::: אוקי, אכן המאמר המקורי היה קצת יותר מידי מסובך כדי להתחיל להבין לעומק מה קורה שם והרגשתי שהם מניחים שהקורא יודע כמה דברים שאני לא {{קריצה}} אז חיפשתי קצת ומצאתי מאמר מוקדם יותר שמסביר על המשחק שהם השתמשו בו שם ולמה בכלל הוא נוצר. זה מאמר שמציג את הנושא ולכן שם זה הרבה יותר ברור [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0182133 הנה הקישור]. זה אכן נועד להיות מדידה של יצירתיות ולא רק של יצירתיות אלא של תהליך היצירה, הם מסבירים שם יפה על המטלות הקלאסיות של חשיבה מסתעפת והייתרונות והחסרונות של הפרדיגמה החדשה בהשוואה אליהן. אניח לך לקרוא שם. זה אכן נועד ככלי יצירה, סוג של ציורים מפיקסלים תחת חוקים מסויימים (שלא התעמקתי בהם) והקריטריון של "יפה ומניין" לא נועד לקיטלוג אלא ליצירת סף של פיתרון בעיה במציאות - כלומר, לבדוק כמה דברים מעניינים ויפים אפשר ליצור עם הכלי של המשחק. שזה מאוד דומה רעיונית למטלות של חשיבה מסתעפת, רק שזה כולל גם ביצוע (לא רק לחשוב על רעיונות) והמחשב מתעד את התהליך ככה שאפשר להריץ עליו את כל הניתוחים המספריים והמשוואות שראית. חמוד. לא הבנתי בדיוק אם הקטגוריות נתונות או נוצרות על ידי המשתמשים, מה שהם ראו זה שאנשים נוטים ליצור לפי תחומי משמעות (אותיות,חיות וכו) ובמאמר שמצאת הם אומרים מה הדפוס שבו הם יוצרים. זה אמור לדמות תהליך של יצירת רעיונות חדשים. כשרואים שאנשים נעזרים בתחומי משמעות כדי ליצור, שזה למיטב הבנתי קשור למושג [[סכמה (פסיכולוגיה)]]. הם מדברים שם על [[חוק ובר-פכנר]] כדי להסביר מתי אנשים עוברים מקטגוריה לקטגוריה. כשיש מעבר בין תהליך של חקירה או גישוש exploration - שזה כנראה תנאי ה[[אי-ודאות]] לבין הניצול exploitation שזה כנראה השימוש בייתרונות הקוגניטיביים של הסכמה - ברגע שהבנת שאפשר לצייר שם מטוס, לנסות כמה שיותר וריאציות של מטוסים ואז לחזור ולחפש איזה עוד סוגים של ציורים אפשר ליצור שם עד שמוצאים את הקטגוריה הבאה ואז עושים כמה סוגים של פרחים וחוזר חלילה.{{ש}} המאמר יכול להיות מתאים לכל הערכים שקישרתי, בקשר ליצירתיות את הפרדיגמה עצמה מהמאמר שמצאתי הייתי מכניסה לפרק "מדידת יצירתיות" ואת התיאור שלהם של התהליך לגישות המודרניות בפרק "מנגנונים קוגניטיביים של היצירתיות". בערך של אי ודאות יש כבר כמה מקורות שמצאתי בזמנו על התפקיד של דופמין בכל העסק. בגדול הוא מתגמל את המוח על למידה וכשאתה עושה משהו בתנאי אי וודאות, ככל שחוסר הוודאות גדול יותר, ככה אתה מקבל יותר מידע חדש מהתוצאות של הפעולה. יש תגובה פאזית שמשקפת כמה המוח שלך רוצה את התוצאה הזו שוב ותגובה טונית לכמה מידע חדש השגת. מה שאתה מרגיש זה השילוב שלהם. שזה מחקר שהרבה לקחו ממנו את הקטע של טוני ופאזי, אבל מה שמעניין אותי מממנו ולצערי לא חקרו כל כך, זה הבסיס לסקרנות האנושית במוח הנוירוטיפיקאלי ו... הצורך של אנשים עם הפרעת קשב בחידושים והדחייה משעמום - זה מוריד את הדופמין שגם ככה נמוך מידי ואם זה טיפה מעלה כי גיליתי משהו חדש - זה יכול פתאום לעבור את הסף של תאי העצב ולשדרג לי את כל הפעילות הקוגניטיבית. אבל זו תיאוריה שלי כבר, כאמור, לצערי לא מצאתי מחקרי המשך בכיוון. {{ש}} לצערי אני לא יכולה כרגע להתעמק בזה יותר, אבל אני מקווה שנתתי לך מספיק כיוונים שתוכל להמשיך לחקור את הנושא ולעדכן כראוי את הערכים הרלוונטיים. זה אכן נראה מעניין, מה שהייתי רק בודקת קודם זה האם עוד אנשים חוץ מאותה קבוצת חוקרים עושים שימוש בכלי הזה. כי כל כלי חדש צריך להוכיח את עצמו. בינתיים זו פרגידמה מאוד מעניינת, תיאורתית אני עכשיו מבינה את הקשר ליצירתיות ואת הרציונאל מאחוריה - אבל צריך לבדוק שלא רק הם חושבים ככה ושאנשים שקצת יותר התעמקו בשיטה שלהם ממני גם חשובים שזה מתאר את התהליך הקוגניטיבי של היצירה. פשוט לעשות חיפוש במאגרי המידע על השם של הפרדיגמה creative foraging game - אם יש עוד מאמרים רציניים של אנשים אחרים שתומכים בזה סבבה, אם לא אולי הייתי מחכה קצת או מסייגת שזה משהו מחקרי/ראשוני עד שנראה תמיכה מחוקרים אחרים בתחום, כי [[אין הנחתום מעיד על עיסתו]] {{קריצה}} - בהצלחה! [[משתמש:Chenspec|Chenspec]] - [[שיחת משתמש:Chenspec|שיחה]] 21:50, 22 בפברואר 2020 (IST)
 
== המקבץ השבועי: אדינבורו ==