חולית (גאוגרפיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
מ הוספת קישור להנילוס הכחול
שורה 41:
חלקו הצפוני של הנגב הצפון מערבי הוא [[אקלים צחיח למחצה|אזור צחיח למחצה]] ואילו חלקו הדרומי, מניצנה ודרומית לה, הוא [[אקלים צחיח|צחיח]]. האקוסיסטמה (המערכת האקולוגית) המדברית נשלטת על ידי המים בצורה ישירה או עקיפה.
ממוצע המשקעים השנתי באזור חולות מערב הנגב הוא 108 מ"מ גשם, ובמשך השנה ישנם כ-250 לילות טל. בחולות מתקיימת משרעת משקעים, ולכל סביבה כמות ממוצעת אופיינית לה. בחולות עגור- 71 מ"מ, שונה- 94 מ"מ, נחל סכר- 101 מ"מ, ובחולות חלוצה- 168 מ"מ. הלחות היחסית הממוצעת בשעה 14:00 היא 30%-40% ובלילות הקיץ עד 100% לחות. הטמפרטורה המקסימלית באוגוסט היא 34 מעלות צלזיוס, והקרינה הישירה הממוצעת בחודש יוני היא 750–800 קלוריות לסמ"ר ליום. משטר הרוחות בחודש יולי בשעה 14:00 הוא של רוחות צפון- מערביות ומערביות.
חולות מערב הנגב הם בעיקר תוצר בליית סלעי יסוד המכילים קוורץ (SIO2). מינרל זה הוא מרכיב עיקרי של החולות, ואחוזי הופעתו בדיונה תלויים במרחקה מן הים ובתוספת של מינרלים אחרים שחלקם מוסעי רוח. מקורם של חולות הנגב באגן הניקוז של [[הנילוס הכחול]] באתיופיה משם הם יובאו אל שפך [[הדלתא של הנילוס]] והוסעו על ידי זרמי ים אל חופי הארץ.
חולות הנגב הצפון מערבי וצפון מזרח סיני מאורגנות לרוב במרחב בצורת חוליות אורכיות מכוסות בצומח המאופיינות על פי צורתן הנמוכה ופסגה עגולה. גובהן ממטרים אחדים עד עשרות מטרים. ניתן לצפות ביחידת החול בדיונות מכוסות צומח ובעלות קרומים ביוגנים ההופכים את הדיונות ליציבות- לא פעילות.
הגורמים המגבילים צמחייה בדיונות הם פעילות אנושית כגון רעייה, חקלאות ובנייה (כך ניתן לראות הבדל משמעותי בין הדיונות היציבות במצרים המשמשות לרעיה לבין הדיונות הפעילות בישראל עקב אי פעילות אנושית אינטנסיבית), כמות משקעים מועטה שאינה מספקת לקיום צמחייה, ורוחות חזקות המקשות על הצומח להתייצב בקרקע.