ישעיה פיק ברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
למד בתחילה אצל אביו. בעודו ילד הביאוהו ללמוד ב[[ברלין]], ומכאן שמו. לאחר מכן הלך ללמוד בישיבתו של רבי [[צבי הירש ביאלה]] (מחבר הספר '''כוס ישועות''') ב[[הלברשטאדט]], שם נטע בו את דרך ה[[בקיאות]] והביקורת.
 
לאחר מכן עזב את הישיבה, התיישב ב[[ברסלוי]], ונשא שם לאשה את פרומט (נפטרה ב[[י"ג בסיוון]] [[ה'תקס"ב]]), בתו של ר' וולף פיק, שעל שמו נקרא בשם פיק. בברסלוי עסק במסחר [[עור]]ות בשותפות עם גוי, אולם עיקר עסקו היה ב[[לימוד תורה]]. שם נודע הרב ישעיה כבקיא גדול בכל התורה. על פי המסופר, היה אהוב על כולם, ואף ה[[משכילים]] כיבדוהו והיו שואלים אותו שאלות (בשל ידיעתו ב[[דקדוק]] [[עברית|עברי]] ו[[ארמית|ארמי]]). גם בתחום ה[[היסטוריה]] ידע לשלב את ידיעותיו עם תורתו.
 
רוב ימיו חי כאדם פרטי, ולא שימש ברבנות. אולם ב[[י"ד בטבת]] [[ה'תקנ"ד]], בהיותו כבן שבעים, נתמנה ל[[אב"ד]] ו[[ר"מ]] ברסלוי, לאחר שהרב [[יצחק יוסף תאומים]], קודמו בתפקיד, נפטר (ב[[ט"ז בחשון]] [[ה'תקנ"ג]]). דרשתו הראשונה מתועדת בספר '''ברכת משה''' של הרב משה קרנר (ברלין, [[ה'תקצ"ד]]).