הבדלים בין גרסאות בדף "אותיות סופיות"

הוסרו 50 בתים ,  לפני 11 חודשים
מ
(קידוד קישורים)
תגית: nowiki
לדעת ה{{בבלי|שבת|קד|א}} אותיות מנצפ"ך חודשו על ידי הנביאים, או בלשון התלמוד: "מנצפך צופים אמרום". למסקנת הדיון בתלמוד, הנביאים לא חידשו מעצמם את האותיות מאחר 'ואין נביא רשאי לחדש דבר מעתה' אלא רק חידשו מסורת קדומה שנשכחה ("שכחום וחזרו ויסדום"). בעלי ה[[תוספות]] שם דנים בשאלה מדוע קוראים לאותיות אלו '''מנצפ"ך''' ולא כסדרן '''כִּמְנַפֵּ"ץ''', ועונים שמנצפך מבטא במשמעותו 'מן צופים', כשהכוונה לנביאים המכונים 'צופים' שחידשו את אותיות אלו.
 
[[פיוט|פייטני]] ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] אף הם עשו שימוש בייחודן של אותיות מנצפ"ך. כך, בנוסח [[תפילת העמידה]] ל[[תפילת מוסף|מוסף]] של [[שבת]] נפתחת ברכת היום, ברכת השבת שבתפילת העמידה, במילים הסדורות לפי האות הפותחת כל מילה, וזאת על פי סדר הא"ב מן הסוף אל ההתחלה (בסדר תשר"ק), מן האות תי"ו, שי"ן, קו"ף ואילך: '''ת'''כנת '''ש'''בת '''ר'''צית '''ק'''רבנותיה '''צ'''וית '''פ'''קודיה וכו' עד לאות א' במילה ''''א'''ז'. מכאן ואילך ממשיך הנוסח לפי סדר אותיות מנצפך: '''מ'''<nowiki/>'סיני '''נ'''<nowiki/>'צטוו '''צ'''<nowiki/>'יוויי '''פ'''<nowiki/>'עליה '''כ'''<nowiki/>'ראוי' (ברוב הנוסחים מלבד [[נוסח אשכנז]]).
 
[[הגר"א]] הסביר שאלו ראשי תיבות של חמש ההלכות שנשתכחו ממשה רבנו: [[מקושש העצים|'''מ'''קושש (עצים)]], [[בן אישה ישראלית|'''נ'''וקב (שם ה')]], [[בנות צלפחד|'''צ'''לפחד (בנות צלפחד שביקשו נחלה)]], [[פסח שני|'''פ'''סח (שני)]], [[כזבי בת צור|'''כ'''זבי (בת צור]] ו[[זמרי בן סלוא]]).