ניקולא שאמפור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) המרקיז דה וובנארז' ==> המרקיז דה וובנארג |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) מארסיי ==> מרסיי |
||
שורה 3:
'''ניקולא-סבסטיאן רוֹש''' (ב[[צרפתית]]: '''Nicolas-Sébastien Roch''') המוכר כ'''ניקולא שאמפור''' (ב[[צרפתית]]: '''Nicolas Chamfort''';{{כ}} [[6 באפריל]] [[1741]] – [[13 באפריל]] [[1794]]) היה [[סופר]], [[משורר]] ו[[פובליציסט]] [[צרפתים|צרפתי]], שנודע כמחברם של [[אפיגרמה|אפיגרמות]] וב[[אפוריזם|אפוריזמים]] השנונים. לאחר שנרדף בגלל דעותיו הפוליטיות בתקופת [[המהפכה הצרפתית]] שם קץ לחייו.
ניקולא-סבסטיאן רוש נולד בעיר [[קלרמון-פראן]], בחבל [[אוברן]] שב[[צרפת]]. למד בקולז' גראסן ב[[פריז]], הצטיין בלימודיו, זכה במלגה ואימץ לעצמו את השם שאמפור. התפרנס מהוראה ומכתיבה מזדמנת, ובשל שנינותו והופעתו הנאה זכה לתשומת לב מצד אנשי החברה הגבוהה של פריז. ב- [[1764]] כתב את הקומדיה "ההודית הצעירה" שזכתה להצלחה, ובעקבותיה כתב שורת מאמרים ושירים. ב-[[1769]] זכה בפרס [[האקדמיה הצרפתית]] עבור יצירתו "שיר הלל" שהקדיש ל[[מולייר]]. ב-[[1770]] כתב את הקומדיה "הסוחר מאיזמיר", וב-[[1774]] זכה בפרס האקדמיה של [[
ב-[[1776]] כתב את ה[[טרגדיה]] "מוסטפא וזאנגיר" שהועלתה על הבמה ב[[פונטנבלו]] בנוכחותם של המלך [[לואי השישה עשר]] ושל אשתו [[מארי אנטואנט]]. המלך העניק לו קצבה שנתית והוא נתמנה למזכירו של לואי החמישי, ז'וזף דה בורבון-קונדה, שהיה מאנשי בית המלוכה. אולם, ניקולא שאמפור שמאס עד מהרה בחיי חצר המלכות, התפטר מתפקידו ופרש לאוטיי שממערב לפריז. בהשראת אמרותיהם של [[פרנסואה דה לה רושפוקו]], של [[המרקיז דה וובנארג]] ושל [[וולטר]], החל ניקולא שאמפור לכתוב שם את אמרותיו השנונות, וב-[[1781]] נבחר לחבר [[האקדמיה הצרפתית]].
| |||