גבריאלה ד'אנונציו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:Find a Grave בקישורים חיצוניים (תג)
מעצמות ההסכמה ==> מדינות ההסכמה
שורה 29:
ב-[[1897]] נבחר ד'אנונציו ל[[פרלמנט]] לתקופה בת שלוש שנים, כנציג עצמאי. בשנת [[1910]] הביא אורח חייו החריג לפשיטת רגל, והוא נמלט ל[[צרפת]] מפני נושיו. שם שיתף פעולה עם המלחין [[קלוד דביסי]] במחזה מוזיקלי "'''מות הקדושים של סן סבסטיאן'''" ([[1911]]). את תפקיד [[סבסטיאן הקדוש]] נתנו שני היוצרים ל[[אידה רובינשטיין]], וה[[בישוף]] של [[פריז]], שהזדעזע לנוכח הליהוק של [[קדוש (נצרות)|קדוש]] נוצרי ל[[אישה]] [[יהודים|יהודייה]], הורה ל[[אמונה|מאמינים]] [[נצרות קתולית|הקתוליים]] [[חרם חברתי|להחרים]] את היצירה. זמן קצר לאחר מכן הוכנסו יצירותיו של ד'אננוציו ל[[רשימת הספרים האסורים]] של הכנסייה הקתולית (ה"אינדקס").
 
לאחר תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] שב ד'אנונציו לאיטליה ונשא נאומים משלהבים בהם הטיף לכניסת איטליה למלחמה לצד [[מעצמותמדינות ההסכמה]]. אף שהייתה לנאומים אלה השפעה על ציבורים נרחבים, שבהם היה ד'אנונציו בעל עוצמה כריזמטית סוחפת, שאלת השפעתם על קבלת ההחלטה להצטרף למלחמה שנויה במחלוקת, שכן ככל הנראה היא התקבלה בממשלה בחשאי עוד קודם לנאומים אלה. ד'אנונציו התנדב לצבא האיטלקי כאשר כבר עבר את שנתו ה-50, הפגין גבורה וזכה לתהילה כ[[טייס]] קרב. הוא איבד את [[עין|עינו]] בתאונת טיס. ב-[[9 באוגוסט]] [[1918]] הוביל כמפקד טייסת הקרב ה-87 תשעה מטוסים לטיסה בת 1,000 ק"מ להטלת כרוזים על [[וינה]].
 
על אף תבוסותיה המרובות של איטליה בשדה הקרב, המלחמה חידדה את השקפותיו ה[[לאומיות]] והוא החל לקדם את הדעה כי לאיטליה צריך להינתן תפקיד לצד המעצמות המנצחות ככוח [[אירופה|אירופי]] מן המעלה הראשונה.