קזבק (אוניית מעפילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לקריאה נוספת: המרכז לחקר כוח המגן |
מ תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 1:
[[
[[
'''קַזְבֵּק''' הייתה [[אוניה|אוניית]] [[העפלה|מעפילים]] שנשאה על סיפונה כ-750 מעפילים מ[[קונסטנצה]], [[רומניה]] ל[[איסטנבול]], [[טורקיה]] בחודש [[יולי]] [[1944]].
== תולדותיה ==
הקזבק הייתה ספינת מטען טורקית שבגלגולה הקודם נשאה בעיקר [[מלח בישול|מלח]]. היא הוסבה לנשיאת המעפילים על ידי כך שהותקנו בה דרגשי שינה, נתווסף לה סיפון ששימש למטען האישי ומעטה המתכת שכיסה את גוף האוניה הוסר, כהגנה מפני [[מוקש ימי|מוקשים]] [[מגנט
הקזבק הייתה אחת מהאוניות שחצו את [[הים השחור]] בדרכן לטורקיה בעקבות החלטה סודית של ממשלת [[בריטניה]], עליה נודע לאנשי [[המוסד לעלייה ב']], כי הכניסה ל[[ארץ ישראל]] תאושר לכל [[יהודים|יהודי]] אשר יגיע לטורקיה. הסכמה נדרשה גם מהצד הרומני, בו שלטה באותה העת ממשלתו ה[[פשיזם|פשיסטית]] של המרשל [[יון אנטונסקו]]. בחודש [[מאי]] 1944, במסגרת גילוי עצמאות לאומית ולקראת סוף המלחמה, אישרה הממשלה הרומנית ל[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]] להקים משרד הגירה והצהירה כי מדיניות זו לא נועדה לסייע ל[[יהדות רומניה]] בלבד, אלא גם ליהודים מ[[מרכז אירופה]] ומדרומה. הקמת המשרד אושרה סופית בידי אנטונסקו עצמו ב-[[9 ביוני]] ובמכתב הסיכום של הפגישה נקבו בשמה של הספינה קזבק, יחד עם שלוש ספינות נוספות, ככאלו שיורשו להפליג תחת [[דגל זר]] מרומניה, ואשר יישאו על סיפונן "יתומים מ[[טרנסניסטריה]], פליטים יהודים ממדינות אחרות שאינם יכולים להישאר עוד ברומניה, ופליטים אחרים".{{הערה| st
Ion C. Butnaru, '''Waiting for Jerusalem: Surviving the Holocaust in Romania''', Westport, CN: Greenwood Press, 1993, pp. 83 –84.|שמאל=כן}} בעליית המעפילים
=== ההפלגה ===
הספינה יצאה לדרך ביום [[6 ביולי]], הגיעה לטורקיה ביום [[8 ביולי]] 1944, והמעפילים שעל סיפונה המשיכו ל[[ארץ ישראל]] בדרך היבשה. על אף שהספינה נועדה לשאת כ-300 נוסעים בלבד, היא נשאה כ-750 איש, כשליש מהם ילדים.{{הערה|סילברסטון מציין כי על סיפון האוניה היו 725 איש. באנדרטה לזכר ההעפלה ב[[גן לונדון]] בטיילת של [[תל אביב]], וכן באתר [[עמותת חיל הים]] מצוין כי בספינה היו 735 מעפילים. רפפורט מציינת (עמ' 20) כי מספר הנוסעים היה 758, מתוכם 256 ילדים. Proudfoot גם הוא נוקב במספר 758 (עמ' 70) ואילו הטסגי מציין כי על סיפון האוניה היו 780 איש.}} בזמן העלייה לספינה בנמל המוצא, לאחר שהועלו כ-500 נוסעים, הפסיקו שלטונות הנמל את העלייה לסיפון בטענה כי הספינה אינה יכולה לשאת נוסעים נוספים. העודף בנוסעים נוצר, בין השאר, מרשימות נוסעים כפולות - אלו של סוכנות הנסיעות ואלו של הסוכנות הציונית. השלכת מטען למים והתערבות של גורמים בהסתדרות הציונית הביאו לביטול הגזרה והמשך העלייה לספינה.{{הערה|הטסגי, עמ' 118 - 123.}}
שורה 12:
במהלך ההפלגה הבחינו נוסעים אחדים כי הספינה מתקרבת לנמל [[בורגס]], [[בולגריה]]. קבוצה מביניהם השתלטה על צוות הספינה והקברניט הציג בפניהם פקודה גרמנית המורה על השטת הספינה לנמל. לאחר משא ומתן קצר שולם לרב החובל שוחד על מנת שישיט את הספינה ליעדה המקורי. במהלך ההפלגה נפטר נוסע אחד ונולד תינוק אחד, ואילו שלושה - נטרפה עליהם דעתם.{{הערה|הטסגי. עמ' 174.}}
בין המעפילים על סיפונה של הקזבק נמנו חבר הכנסת לעתיד [[צבי צימרמן]], הרב וההיסטוריון [[משה כרמלי-וינברגר]] וה[[שופט
==לקריאה נוספת==
* אהרן
* [[אריה ל. אבנרי]], '''
* דוד ליור, '''עיר המתים: השמדת היהודים באזור זגלמביה''', תרגם מכתב היד [[א.ש. שטיין]], תל אביב: הוצאת [[נ. טברסקי]], תש"ו.
* Doreen Rappaport, ''In the Promised Land: Lives of Jewish Americans'', 2005.
* Ion C. Butnaru, ''Waiting for Jerusalem: Surviving the Holocaust in Romania'', Westport, CN: Greenwood Press, 1993.
שורה 31 ⟵ 30:
</div>
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוניות מעפילים במלחמת העולם השנייה|קזבק]]
[[קטגוריה:אוניות מעפילים שהפליגו ב-1944]]
|