משפחת אומנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברה להערות שוליים |
מ הוספת קישור למשרד העבודה והרווחה |
||
שורה 65:
עד לחודש מאי 2001 האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על [[מחלקה לשירותים חברתיים|המחלקות לשירותים חברתיים]], שהייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים. [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים]] סיפק את הפיקוח המקצועי. היותו של תחום האומנה במסגרת מחלקה בתוך הרשות המקומית היקשה על שילוב ילדים באומנה בערים אחרות, ובאיגום משאבים במקרים של ערים שכנות, כאשר באחדות מהן עולים צרכים, בעוד באחרות קיימים מענים בדמות משפחות המוכנות לשמש כאומנה. קושי נוסף היה מהבחינה הכלכלית. כאשר התחום היה באחריות הרשויות המקומיות, היה גם מימון משפחות האומנה באחריות הרשות המקומית. הרשות המקומית הייתה אמורה לקבל החזר כספי ממשרד הרווחה, לאחר דיווח על ההוצאות, כמקובל. הדבר גרם למספר קשיים. רשויות מקומיות גרעוניות התקשו בגיוס משפחות אומנה, משלא יכלו להתחייב להעברת הכספים במועד לצורך החזקת הילדים.
בעקבות קשיים אלה ואחרים שנמצאו בהפעלת נושא האומנה, הוחלט על [[הפרטה|הפרטת]] התחום. החל ממאי 2001, החלו בתהליכי הפרטת מערך האומנה לידי גופים מפעילים (עמותות עצמאיות מבחינה כלכלית), שעמדו בתנאי המכרז של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתהליך זה הועברה לעמותות האחריות על גיוס המשפחות, על הכנתם לקראת קליטת ילד, ועל הליווי הנדרש במהלך השהות במשפחה. לעומת זאת, באחריות [[משרד העבודה והרווחה]] נותר הפיקוח על איכות הטיפול בילד ובמשפחה האומנת, והעברת ההחזרים הכספיים למשפחות, קביעת מדיניות, תקצוב ואחריות להתקדמות האומנה בישראל לאור הידע המצטבר בארץ ובעולם.
הפרטה זו הדגישה את מדיניות העדפה של הסידור באומנה - אחת ממטרות העברת תחום האומנה לעמותות הוגדרה כהגדלת מספר ההשמות החוץ-ביתיות באומנה, על פני סידורים חוץ-ביתיים אחרים. כמו כן מיטוב האיכות המיקצועית.
| |||