כביש 431 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הוספת קישור למשרד התחבורה
שורה 35:
במכרז לקבלת הזיכיון התמודדו ארבע קבוצות שכללו בין השאר את חברות [[סולל בונה]], [[שיכון ובינוי]], [[שפיר הנדסה]], ארנסון ו[[דניה סיבוס]] שזכתה לבסוף במכרז והקימה את הכביש באמצעות חברה שהוקמה לצורך הפרויקט בשם "[[נתיבי היובל]]"{{הערה|{{הארץ|שרון קדמי|המדינה ודניה סיבוס אמורות לחתום היום על ההסכם לסלילת כביש 431|1.1026128|26 ביולי 2005}}}}. בשנת 2008 חתמה דניה סיבוס על הסכם עם [[דרך ארץ (חברה)|חברת דרך ארץ]] (המפעילה את כביש 6) והעבירה לה את תפעול הכביש תמורת 15 מיליון שקל בשנה{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|חברת דניה סיבוס בחרה ב"דרך ארץ" כחברת התפעול של כביש 431; תקבל 15 מיליון שקל עבור כל שנת תפעול|1.512789|19 באוקטובר 2008}}}}. טקס חנוכת הכביש נערך ב-[[25 בנובמבר]] [[2009]], מספר חודשים לאחר פתיחתו לתנועה.
 
עם פתיחת הכביש טענה [[החברה הלאומית לדרכים בישראל|החברה הלאומית לדרכים]] שמעקות הבטיחות נבנו שלא על פי התקן. מנגד טענה הזכיינית שהמעקות נבנו כהלכה ושמקור הפרשה הוא בסכסוך עסקי עם אחת מספקיות המשנה העוסקת בייבוא המעקות. לאחר כשבועיים החליט [[משרד התחבורה]] לחייב את הזכיינית לבנות מחדש את המעקות{{הערה|{{ynet|שחר הזלקורן|הלחץ עזר: כביש 431 יתוקן עוד הלילה|3681260|4 במרץ 2009}}}}. כמו כן, היה סכסוך מתמשך בין מדינת ישראל לזכיינית באשר לעלות הבנייה, בשל אי עמידה בלוחות הזמנים במסירת תוואי הדרך, זאת בעקבות גילוי קברים בתוואי באזור רמלה. בתחילה סוכם עם גופים חרדיים על פתרון הנדסי של כריית מנהרה תחת הקברים, אך הם נסוגו מההסכמות האלה. המדינה טענה כי מדובר בקברים של גויים, ואילו החרדים טוענו כי מדובר בקברי יהודים. [[רשות העתיקות]] הוציאה מכתב רשמי בו היא קובעת כי לא מדובר בקברי יהודים, והמדינה שילמה 100 מיליון שקל לזכיינית כפיצויים על העיכוב{{הערה|{{TheMarker|שרון קדמי|מתים יקרים: המדינה תשלם 100 מיליון שקל לזכיינית כביש 431 בשל סוגיית הקברים|1.380118|21 בספטמבר 2006}}}}.
 
ב-[[20 ביוני]] [[2014]] נפתח מחלף נס ציונה לתנועה גם לכיוון דרום, והוא מאפשר גישה ל[[נס ציונה]] באמצעות כביש 423{{הערה|1=[http://www.nzc.org.il/?CategoryID=354&ArticleID=593 כביש 423 החדש - פתיחה לתנועה]}}.