חליל הקסם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ ←תמונה שלישית: חורשה ובה שלושה מקדשים: קישורים פנימיים |
||
שורה 51:
====תמונה שלישית: חורשה ובה שלושה מקדשים====
טמינו עומד בפני שלושה מקדשים – משני צדדיו נמצאים "מקדש הטבע" ו"מקדש ההיגיון", וממולו נמצא "מקדש החוכמה". שלושת הילדים מופיעים בפני טמינו ואומרים לו להיות איתן, סבלני וחרישי. הוא ניגש לאחד המקדשים בצדדים אך קול [[אי-נראות|בלתי נראה]] מצווה עליו לסגת. הוא ניגש למקדש שבצד השני אך קול בלתי־נראה מזהירו לסגת בשנית. לבסוף הוא דופק על דלת "מקדש החוכמה" ובפניו מופיע נביא זקן, הדובר. הוא מסביר לטמינו ברוגע שזרסטרו אינו רשע – הוא למעשה השליט של מקדש החוכמה – ואין לסמוך על מילתה של אישה. שבועה עתיקה מונעת מן הדובר להרחיב, והוא נעלם. קולות בלתי־נראים אומרים לטמינו שאת האור יראה בקרוב או לעולם לא, ושפמינה עודנה בחיים.
טמינו מודה על כך ומנגן בחליל, ושומע כתשובה את [[חליל פאן|חליל הפאן]] של פפגנו. בתקווה שפמינה נמצאת עם פפגנו, טמינו רץ לכיוון ממנו נשמע חליל הפאן, אך בדיוק מחמיץ אותם כשהם רצים לכיוון אחר כדי למצוא אותו. פמינה ופפגנו נתפסים על ידי מונוסטטוס ועבדיו, אך פפגנו נזכר בפעמוני הקסם ומנגן בהם, ולמשמע קולם העבדים רוקדים מכושפים.
שורה 57:
תרועות ומקהלה ממאחורי הקלעים מודיעים על הגעתו של זרסטרו. כשהוא מופיע, פמינה מבקשת ממנו מחילה על שניסתה לברוח, ומסבירה שעשתה זאת עקב נסיונותיו של מונוסטטוס לפתותה. טמינו, אשר נתפס על ידי מונוסטטוס, מובל פנימה, וכשטמינו ופמינה מזהים זה את זה הם מתחבקים. מונוסטטוס זועם על התנהגות זו, ומבקש מזרסטרו שיענישם, אך זרסטרו מעניש את מונוסטטוס במקום ודן אותו לשבעים ושבע [[הלקאה|מלקות]]. זרסטרו מתייחס להתנהגות האוהבים באדיבות, ושולח אותם לעבור את מבחני ההיטהרות.
[[קובץ:Papageno.jpg|ממוזער|דמותו של פפגנו]]
===מערכה שנייה===
====תמונה ראשונה: חורשת דקלים====
| |||