הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
Gitit- WMIL (שיחה | תרומות) מ ←מעמד ההסתדרות החדשה במשק הישראלי: תיקון קישור |
||
שורה 57:
החוק בישראל, כמו בכל מדינה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] מאז שלהי [[המאה ה-19]], מתיר לעובדים להתאגד, במטרה להבטיח להם זכויות שלעובד הבודד אין סיכוי להשיג במשא ומתן אישי מול ההנהלה. חתימה על [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] והכרזה על [[שביתה]] אינם בסמכותו של ועד העובדים אלא בסמכותו של [[ארגון עובדים]]. החוק מאפשר לעובדים במפעל לפתוח ב"צעדים ארגוניים" - שביתה או עיצומים – רק לאחר שארגון העובדים מכריז בשבילם על [[סכסוך עבודה]].
כשליש מהעובדים השכירים בישראל עובדים במקומות עבודה מאורגנים עם הסכם קיבוצי, וכרבע מהשכירים חברים בארגוני עובדים,{{הערה|1=[https://www.boi.org.il/he/Research/DocLib3/5-136-1.pdf התאגדות עובדים במשק הישראלי: תמונת מצב ב-2012] [[בנק ישראל]]}} אך קיימת שונות רבה בין האוכלוסיות - שיעור השכירים החברים בארגוני עובדים בקרב הערבים מגיע רק ל-20% ובקרב החרדים הוא אף נמוך יותר, 18%.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://machon.org.il/wp-content/uploads/2016/12/על-עובדים-מאוגדים-חרדים-ומה-שביניהם-ניצה-קלינר-קסיר-ואסף-צחור-שי.pdf|הכותב=ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי|כותרת=על עובדים מאוגדים, חרדים ומה שביניהם|אתר=המכון החרדי למחקרי מדיניות|תאריך=ינואר 2017}}}} מדובר בשיעור נמוך ביחס לעולם המערבי - לעומת למעלה מ-50% במרבית מדינות [[אירופה]] ולמעלה מ-80% החברים בארגוני העובדים במדינות מסוימות, כמו מדינות [[סקנדינביה]]. ההסתדרות החדשה שהיא הגדולה מבין ארגוני העובדים בישראל מייצגת נכון למרץ 2017 כ-700 אלף עובדים במסגרת ההסכמים הקיבוציים עליהם היא חתומה, וחברים בה כ-560 אלף עובדים.{{הערה|שם=מרקר בסול|1={{Cite news| url = http://www.themarker.com/career/1.3944670| title = עובדי ישראל מתאגדים בהמוניהם? הנתונים מספרים סיפור אחר| newspaper = TheMarker| language = he| access-date = 2017-03-25}}}}{{הערה|שם=רוה בגלובס}} מלבדה ישנם מספר ארגוני עובדים פרופסיונאליים ותיקים כגון ארגוני המורים ([[הסתדרות המורים]] ו[[ארגון המורים]] העל יסודיים
היותה של ההסתדרות החדשה ארגון העובדים הגדול ביותר בישראל, בפער גדול מארגוני העובדים האחרים, הופכת אותה לארגון המייצג את מעמד העובדים השכירים בישראל, מול ארגוני המעסיקים והממשלה, והיא מופיעה כמייצגת אותם בדיוני חקיקה הנוגעים לעולם העבודה בו[[ועדות הכנסת]], וכן חותמת על הסכמים קיבוציים כלליים מול ארגוני המעסיקים, המורחבים גם במסגרת [[צו הרחבה|צווי הרחבה]] - כגון העלאת [[שכר המינימום]] במשק, או קביעת אורך שבוע העבודה. כמו כן מהווה ההסתדרות ארגון בענפי המשק השונים, והיא ארגון העובדים הכללי היחיד בישראל החותם מול ארגוני המעסיקים גם הסכמים קיבוציים ענפיים (המורחבים על פי רוב אף הם בצווי הרחבה, כגון בבנייה, בתובלה, באבטחה, בניקיון ועוד).
| |||