לייזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MordechaiLando (שיחה | תרומות)
מ הגהה
הסרת קישורים עודפים
שורה 10:
 
== פיתוח הלייזר ==
[[קובץ:Lasertests.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לייזר ב[[מעבדה|מעבדת]] חיל האוויר האמריקאי]]הלייזר פותח במאמץ מדעי מתמשך לאורך המאה ה-20ה־20, אשר הסתיים בהדגמה ראשונה ב־[[16 במאי]] 1960 על ידי [[תיאודור מיימן]]. הפיזיקאי [[אלברט איינשטיין]] הניח את היסוד התאורטי של פליטה מאולצת. במאי [[1954]] החוקרים [[צ'ארלס טאונס]], גורדון (James P. Gordon) וזיגר (Herbert J. Zeiger), מ[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו יורק]] הציגו בכתב העת [[Physical Review|פיזיקל רביו]] מכשיר בשם [[מייזר]] בתחום [[מיקרוגל|גלי המיקרו]]. במקביל, עבדו בברית המועצות ניקולאי בסוב ואלכסנדר פרוקהורוב אף הם על פיתוח המייזר. בעקבות כך, החל מרוץ בינלאומי לפתח מכשיר דומה למייזר אך בתחום הנראה, או לייזר כפי שהוא נקרא מאז הוצע השם על ידי גורדון גולד. ב־1960 פורסם מאמר פורץ דרך של [[צ'ארלס טאונס|טאונס]] וגיסו [[ארתור שולוב]] על הדרך להגיע ללייזר. זכות הראשונים האקדמית ניתנה לטאונס ושולוב למרותאף על פי שמיימן קדם להם בהדגמת לייזר לראשונה. בזכות הכרה זו היו טאונס ושולוב שותפים עם אחרים לפרסי נובל, טאונס ב-1964ב־1964 עם בסוב ופרוקהורוב, ושולוב עם בלומברגן ב-1981ב־1981.
 
זכות הראשונים על הפטנט הבסיסי בתחום הלייזרים ניתנה אף היא לטאונס ושולוב בגלל בקשת פטנט שהגישו ביולי 1958 ואשר אושרה ב-1960ב־1960 כפטנט אמריקאי מספר 2,929,922 . אולם, לפי החוק האמריקאי שהיה תקף עד 2013, זכות הראשונים על אמצאה הייתה של הראשון להמציא ולא של הראשון להגיש בקשת פטנט. גורדון גולד היה תלמיד מחקר באוניברסיטת קולומביה בניו-יורקבניו־יורק, מקום עבודתו של טאונס, היה מעורה במירוץ אחר הלייזר ואף דן עם טאונס בעניין. כחצי שנה לפני שטאונס ושולוב הגישו בקשת פטנט, תיעד גולד במחברתו תכנון של לייזר. על בסיס תיעוד זה ניהל גולד מאבק רב שנים<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Nick Taylor|שם=Laser the inventor' the nobel Laureate' and the thirty-year patent war|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Simon & Schuster|שנת הוצאה=2000}}</ref>}} להכרה כבעל זכות הראשונים על אמצאת הלייזר' באמצעות חברה שהוקמה לשם המאבק על ידי עורך דינו דיק סמואל. לבסוף, פסק בית המשפט שהתכנון של גולד והמאמצים לממשו אינם מספיקים להעניק לו את זכות הראשונים.
 
== הסבר מקצועי ==
שורה 26:
#'''לייזר גז''' - קיימים מספר גזים שכאשר מייננים אותם ניתן ליצור בהם היפוך. במשפחה זאת ישנם לייזרים היכולים לייצר הספק מוצא גבוה מאוד כגון [[לייזר פחמן דו-חמצני|לייזר פחמן דו־חמצני]] ו[[לייזר פחמן חד-חמצני|לייזר פחמן חד־חמצני]]. לייזרים אלו שימושיים במערכות ריתוך ובאים לידי שימוש גם במערכות נגד רקטות.
#'''לייזר גביש''' - הלייזר הראשון שהודגם היה מסוג "[[לייזר אודם]]" (Ruby laser). התגלה שבגביש זה ניתן לגרום להיפוך אוכלוסין על ידי העלאת האטומים לרמה מעוררת על ידי שימוש במנורות פלאש שמוקדו לתוך הגביש. הלייזר בצבע אדום נראה, בעל נצילות נמוכה.
#'''לייזר [[מוליך למחצה]]''' או '''[[לייזר דיודה]]''' - בעזרת הזרמת זרם לדיודה שעשויה מחומרים מוליכים למחצה ניתן ליצור היפוך באזור הצומת. ליצירת תדרים שונים ניתן להשתמש בחומרים שונים. [[לייזר דיודה]] הוא לייזר זול לייצור, בעל נצילות גבוהה מאוד (מעל 95% בלייזר הכי פשוט), מסוגל לייצר הספק מוצא נמוך ואיכות קרן נמוכה. מצוי בכל מכשירי [[תקליטור]], [[סמן לייזר|בסמני לייזר]] ועוד.
#'''לייזר סיב''' - בלייזר סיב כל המהוד נמצא בתוך [[סיב אופטי]]. המראה האחורית ממומשת על ידי [[סריג בראג]], והמראה הקידמית ממומשת בדרך כלל על ידי חיתוך הסיב ב־90 מעלות, דבר שגורם להחזרה של 4% מהאור חזרה לסיב. יתרונות לייזר הסיב הם יציבותו הרבה, פשטותו, היעילות הגבוהה מאוד שלו. לאחרונה דווח על לייזר סיב בעל עוצמה של מעל 5,000 וואט. לצורך שאיבת לייזר סיב משתמשים בדרך כלל ב[[לייזר מוליך למחצה|לייזרי מוליך למחצה]].
#'''[[לייזר צבע|לייזרי צבע (Dye)]]''' - בהם התווך הוא [[תרכובת אורגנית]], והמאפשרים לכוון את אורך הגל (לעומת הלייזרים הקודמים שהם בעלי אורך גל קבוע ומוכתב על ידי חומר התווך).