אסון נחל צפית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 36:
'''שיטפון בזק''' הוא שטף [[מים]] פתאומי ב[[ואדי|וואדיות]] וב[[אפיק (גאוגרפיה)|אפיקי]] [[נחל]] יבשים במרבית ימות השנה. השיטפון נגרם כאשר באזורים המתנקזים לנחל יורד [[גשם]] בכמות המספיקה להיספג ולהפוך את ה[[אדמה|אדמת]] ה[[לס]] ה[[מדבר]]ית ל[[איטום|אטומה]], כך שאינה מאפשרת עוד למי הגשם [[חלחול (תהליך)|לחלחל]], ומי הגשמים המוסיפים לרדת מתחילים לזרום על פני האדמה, מתנקזים לערוצי נחלים ועשויים להפוך כעבור זמן קצר לזרם מים עז, כתלות בכמות הגשמים שירדה באופן מרחבי באגן הניקוז של הנחל.
 
ב[[מדינת ישראל]] מתרחשים שטפונות בעיקר ב[[מדבר יהודה]] וב[[נגב]]. אזורים אלה דלים ב[[משקעים]], אך לערוצי הנחלים העוברים באזורים אלו שטח ניקוז רחב שמקורותיו ב[[הרי יהודה]] ווב[[הריהר חברוןהנגב]]. [[מודלים לחיזוי מזג אוויר]] מסוגלים להתריע על סכנת שיטפונות במרחב בטווח זמן של מספר שעות עד מספר ימים, אך מיקומם ומועדם המדויק של השיטפונות קשה לחיזוי. זיהוי מוקדם של שיטפון מתקרב קשה מאחר שהגשם יורד במרחק גדול מאזור השיטפון עצמו, והמים מתקדמים במהירות רבה וללא [[רעש]] רב. הנקיקים הצרים שבהם זורמים המים מסתירים את השיטפון המתהווה, והבדלי הגבהים המשמעותיים בין גב ההר ל[[בקעתהבקע הירדן]] ול[[בקעת יםהסורי-אפריקני|בקע המלחהסורי-אפריקאי]] (הבדלים הנמדדים במאות מטרים) גורמים למים לזרום במהירות רבה, לצבור תאוצה ואנרגיה, ובדרכם לסחוף סלעים וצמחייה ולגרום לנזק רב. השיטפון העז עלול להפתיע [[טיול|מטיילים]] בקטעים צרים של ערוצי הנחלים ולגרום לאסון קטלני.
 
===מערכת מזג האוויר של סוף אפריל 2018===