תמוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏שם החודש: ויקיזציה, ניסוח
שורה 11:
במקורו, היה תמוז שמו של אחד משנים-עשר חודשי השנה ב[[הלוח המסופוטמי|לוח המסופוטמי]], על שם האל "[[תמוז (אל)|תמוז]]", שבמיתולוגיה המסופוטמית היה אל הפריון. אל זה מוזכר אף במקרא: {{ציטוטון|וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַ'''תַּמּוּז'''}}.{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|ח|יד}}}}
על-פי [[פרשני המקרא]], דרך עבודתו של אליל זה הייתה באמצעות הסקה, ועיניו, שהיו עשויות מתכת שניתכת ב[[טמפרטורה|חום]] נמוך (ביחס למתכת שממנה נעשה גוף הצלם), היו נמסות, וכך נראה הפסל כ[[בכי|בוכה]]. על פי הפרשנים{{הערה|[[רש"י]] {{תנ"ך|יחזקאל|ח|יד|קצר=כן}}; [[מלבי"ם]] שם}}, מקור השם תמוז במילה [[ארמית]] שמשמעותה חום והסקה. על שם החום וההסקה נקרא האליל, וכך גם החודש, שמסמל את תוקפו של הקיץ.
{{ש}}בתקופת [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]] חדרו שמות החודשים הבבליים לשפה העברית, ומאז נקרא חודש זה במקורות העבריים כ"חודש תמוז".
{{ש}}פרופסור [[יעקב שלום ליכט]] מציין {{ציטוטון|יש להניח, ששמו האלילי - "תמוז" לא צרם ליהודאי התקופה הבבלית החדשה , שאלמלא כן בוודאי לא היה מתקבל בישראל - כשם שלא נתקבלו שמות החודשים הכנעניים מהתקופה הטרום גלותית שנדחו מפאת טעם עבודה זרה.}} {{הערה| יעקב שלום ליכט, כורש הרצל גורדון, נפתלי הרץ טור סיני, '''מועדי ישראל זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית-שני''', ירושלים: מוסד ביאליק, 1988}}.
מסופר אף שהנשים ב[[בית המקדש]] ביכו את מותו : "וַיָּבֵא אֹתִי, אֶל-פֶּתַח שַׁעַר בֵּית-יְהוָה, אֲשֶׁר, אֶל-הַצָּפוֹנָה; וְהִנֵּה-שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת, מְבַכּוֹת אֶת-'''הַתַּמּוּז'''".{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|ח|יד|קצר=כן}}}}".
{{ש}}ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תמוס]]. תמוז הוא גם השם ה[[ערבית|ערבי]] וה[[טורקית|טורקי]] לחודש [[יולי]] בלוח השנה הגרגוריאני.