אוטו פון היגל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפה (בשם)
מלחמת צרפת-פרוסיה ==> מלחמת צרפת–פרוסיה
שורה 14:
 
== ביוגרפיה ==
פון היגל נולד ב-[[20 בספטמבר]] [[1853]] ב[[שטוטגרט]]. אביו, אלברט פרדיננד פון היגל, היה [[אוברסט]] בצבא [[ממלכת וירטמברג]], ואילו סבו, [[ארנסט פון היגל]], היה [[גנרל לויטננט]] ושר המלחמה הווירטמברגי. בשנת [[1870]] הוא התגייס ל{{ה|צבא הפרוסי}}, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-122 ([[וירטמברג]] ה-4 - [[פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה]] ומלך הונגריה), עימו לחם במהלך [[מלחמת צרפת-פרוסיהצרפת–פרוסיה]]. בשנת [[1908]] הוא מונה למפקד [[הדיוויזיה השנייה (האימפריה הגרמנית)|הדיוויזיה ה-2]], ובשנת [[1912]] הוא הועלה לדרגת [[גנרל חיל הרגלים (גרמניה)|גנרל חיל הרגלים]].
 
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא מונה לסגן מפקד [[הקורפוס ה-13 (האימפריה הגרמנית)|הקורפוס ה-13]], וב-[[25 באוגוסט]] [[1914]] מונה היגל למפקד [[קורפוס המילואים ה-26 (האימפריה הגרמנית)|קורפוס המילואים ה-26]], אשר הוקם כחלק מהגל השני של הגיוס ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. הקורפוס נטל חלק ב[[קרב איפר הראשון]], ובאפריל [[1915]] לחם ב[[קרב איפר השני]]. בשנת [[1916]] לחם הקורפוס במהלך [[הקרב על הסום]] כחלק מ[[הארמייה השנייה (האימפריה הגרמנית)|הארמייה השנייה]], ובאפריל [[1917]] תפס עמדות באזור שמפאן בשם "קבוצת דורמואז". על פעולותיו במלחמה קיבל היגל את עיטור ה[[פור לה מריט]] ואת עיטור מסדר העיט האדום, וב-[[6 במרץ]] [[1918]] הוא פרש לביתו. לאחר המלחמה התגורר היגל ב[[גינזהיים-גוסטבסבורג|נוננאו]], עד מותו ב-[[4 בינואר]] [[1928]].