אברהם אבן עזרא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS
שורה 37:
 
===המעבר לארצות הנוצרים===
בשנות הארבעים לחייו עזב רבי אברהם את ספרד, והתחיל במסע נדודים בקהילות היהודיות ב[[דרום אירופה]] ובמערבה. השנה המדויקת בה יצא מספרד אינה ידועה, אך נראה שיצא לנדודיו סביב שנת ד'תתק"ה ([[1145]]) או אף קודם לכן בשנת ד'תת"ק ([[1140]]). ישנם אף תיאורים כי אבןרבי עזראאברהם יצא מספרד עוד בשנת ד'תתצ"ח ([[1138]]) וחזר אליה שוב מעט לאחר מכן, ויציאתו הידועה לנו היא היציאה השנייה, אך כמו פרטים רבים הנוגעים לחייו האישיים העובדות חסרות. הסיבה לנדודיו אינה ברורה, אך לפי דבריו "הוצאתני מארץ ספרד חמת המציקים"{{הערה|[[S:אבן עזרא על איכה הקדמה|הקדמתו למגילת איכה]]}}, כמו גם בהתאמה למציאות השלטונית בחצי האי האיברי המתוארת היטב, סביר כי נאלץ להימלט מספרד עקב הרדיפות האנטי-יהודיות של השושלת המוסלמית [[אל-מוואחידון#יחס ללא מוסלמים|אל-מוואחידון]] הקיצונית, שעלתה לשלטון במרוקו וב[[אנדלוסיה]] באותה עת.
 
במכתב ששלח לרבי [[שמואל אבן ג'אמע]] כתב אבןרבי עזראאברהם: "...ואשמע את השם מדבר אליי, ביד הנדוד נפשך מסורה". ד"ר יוסף כהן העלה השערה כי אבןרבי עזראאברהם האמין שהכוכבים קבעו כי ייגזר עליו לנדוד{{הערה|הגותו הפילוסופית של ראב"ע, י' כהן, עמוד 53}}. אין זה בלתי סביר להניח כי צירוף של גורמים הביאו לנדודיו, בהם גם תקווה לרווחה כלכלית, בהמשך לחיי דוחק למיטב המידע ההיסטורי.
 
בנדודיו הוא נשא בגאון את הכינוי "אברהם הספרדי", הקפיד לכתוב בעברית צחה ומדויקת, וכך הפיץ את חוכמת יהדות ספרד, אשר הייתה כתובה ברובה ב[[ערבית יהודית]]. כמעט כל ספריו נכתבו במהלך נדודיו.
 
===באיטליה===
בשנת [[ד'תתק"ד]] ([[1145]]) שהה רבי אברהם אבן עזרא ב[[רומא]] שב[[איטליה]]. מהעיר רומא נדד לעיר [[סלרנו]], שם הייתה קהילה יהודית גדולה. רבי אבן עזרא לא התקבל בכבוד אצל יהודי סלרנו, שלא העריכו את ידיעתו בתנ"ך ובמדעים, ובאותו זמן קיבלו אדם אחר בכבוד גדול. רק עשיר אחד, בשם אליקים, תמך בו כלכלית. הוא העריך מאוד את אליקים וכתב עליו תשבחות רבות בשל היחס שהעניק לו. רבי אברהם אבן עזרא התרעם מאוד על יחסם של יהודי סלרנו, וכתב שבגלל כך לא יכתוב ספרים ולא יפרסם דברי חוכמה בעירם{{הערה|ראו בשיר [[S:נדוד הסיר אוני|נדוד הסיר אוני]]}}. לאחר מכן נדד אבן עזרא ברחבי איטליה ועבר בערים [[לוקה (עיר)|לוקה]] ו[[מנטובה]]. במנטובה חלה אבן עזרא במחלה קשה ואף נטה למות, אך לבסוף החלים. כשחלה נדר לפרש את התורה לפי הפשט{{הערה|שם=פרק|1=ראה פרק}}. לאחר מכן המשיך בנדודיו ל[[וורונה]]. בנדודיו ברחבי איטליה התחיל אבן עזרא לכתוב ספרים רבים{{הערה|שם=פרק}}.
 
===בפרובאנס ובצפון צרפת===
לאחר שהותו באיטליה, עבר אבי אברהם אבן עזרא ל[[צרפת]] ול[[פרובאנס]], כנראה בשנת [[ד'תתק"ח]] ([[1148]]). בצרפת התגורר בתחילה בעיר [[בדרש]] (כיום: [[בזייה]]), שם קיבלוהו יהודי המקום בכבוד גדול והוא אף חיבר לכבודם את "ספר השם". לאחר שהותו בבדרש המשיך לכיוון [[נרבונה]] ב[[חבל לנגדוק]] שבדרום צרפת, ואחר כך ל[[רואן]] בחבל [[נורמנדי]] שבצפון צרפת. בשהותו בצרפת התיידד אבן עזרא עם [[רבנו תם]], והחליף עמו מכתבים{{הערה|ראו מה שהקשה ראב"ע את רבנו תם ב{{בבלי|1=ראש השנה|2=יג|3=א}}, [[תוספות]], ד"ה דאקריבו}}.
 
===ארץ ישראל===
ישנה מסורת שאבן עזרא הגיעשהגיע בנדודיו גם לארץ ישראל{{הערה|על פי דברי מפרשו "צפנת פענח" שמסר שאבןשרבי עזראאברהם שהה בסוף ימיו בארץ ישראל ושם גם נפטר}}, אך מסורה זו חסרה מקורות.
 
===סוף נדודיו ומותו===
שורה 62:
לפי דעה אחרת{{הערה|המאמר "איפה מת ראב"ע" מתוך קובץ מאמרים, פליישר י', עמוד 71}} נפטר ב[[אנגליה]], על פי דברי בן דורו רבי [[משה תקו|משה בן חסדאי]] שכתב: "...מבני אינגלאנט ששם מת ביניהם". נראה שרבי משה קיבל את המידע מאותם אנשים שנתנו לו את כתביו של אבן עזרא והם אף פגשו אותו.
 
המקור הכתוב המקורב ביותר לשנת מותו שנמצא בידינו נמצא בכתב יד בספרייה הלאומית ב[[וינה|ווינה]], ושם התווסף בסוף פירושו לספר שמות: "ביום שני בר"ח אדר ראשון שנת ד'תתקכ"ז נפטר אבן עזרא ז"ל והוא בן ע"ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף. תנצב"ה". נראה שכותב טקסט זה אכן הכיר את רבי אברהם אבן עזרא, אך לא ידוע באיזה מקום נכתב.
 
רבי [[אברהם זכות]] בספר יוחסין כותב: "ואני שמעתי שהוא קבור בארץ ישראל בלי ספק ונפטר שנת תתקנ"ד." עוד הוא מוסיף עדות לכך שמקום קבורתו בארץ ישראל: "וכן שלחו לר' שלמה בן שמעון מארץ ישראל שראה בעיניו קבר ראב"ע שם."