הומופוביה בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא מתקרב בכלל להומופוביה
שורה 67:
 
לפי מחקר משנת 2017 עמותות הסיוע הקהילתיות (כגון [[ארגון נוער גאה]]), מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית בבית הספר על הרווחה הנפשית של בני נוער להט"בים מרקעים חברתיים ולימודיים מגוונים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית של גילוי מוקדם וסיוע, במטרה ליצור דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים.{{הערה|[http://shluvim.macam.ac.il/file/download/88786 בן עמי, א. וארהרד, ר. (2017). נוער גאה במערכת החינוך: גורמי חוסן ומנגנוני התמודדות עם הומופוביה. חברה ורווחה, ל"ז(2), 317- 342.]}}
 
ב[[בחינת בגרות]] ב[[בחינת הבגרות באזרחות|אזרחות]] שנערכה בפברואר [[2020]], התבקשו התלמידים הנבחנים להציג "את המחלוקת בין דתיים לבין חילוניים בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואים והגירושים". המפקחת על מקצוע האזרחות ב[[משרד החינוך]] הנחתה את בודקי הבגרות שלא לקבל [[נישואים חד-מיניים]] כדוגמה לנישואים.{{הערה|שם=בודקי הבגרות הונחו|{{ynet|אדיר ינקו|בודקי הבגרות הונחו: לא לקבל נישואים חד-מיניים כדוגמה לנישואים|5682331,00|25 בפברואר 2020}}}} הורתה עוררה מחלוקת וביקורת, בין השאר מצד [[איגי - ארגון נוער גאה]], שטענו כי "נוער להט"בי בישראל חי תחת חוסר ייצוג קיצוני במערכת החינוך, בחומרי הלימוד ובדיונים בכיתה", וכן מצד עמותת [[ישראל חופשית]].{{הערה|שם=בודקי הבגרות הונחו}}
 
==פעילות נגד הומופוביה==