הבדלים בין גרסאות בדף "הפלרת מי-שתייה"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
מ (המקור שהוסיף הוא לא מחקרי. הטענה עצמה מרחיקת לכת.)
הפלרת מים בישראל מבוצעת במערכות מים שבהן הריכוז הטבעי של פלואוריד נמוך מהערך שנקבע כרצוי בתקנות בריאות העם. הערך הרצוי עומד על 1 מ"ג לליטר ברוב חלקי המדינה ו- 0.8 מ"ג לליטר באזורים החמים הנפרשים מאזור הכנרת דרך בקעת הירדן, הערבה, אילת והנגב. על מנת להגיע לריכוז הרצוי, בדרך כלל יש להעלות את ריכוז הפלואוריד. בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, משתמשים ב[[חומצה הקסה-פלואורוסיליצית]] (Hexafluorosilicic acid, H<sub>2</sub>SiF<sub>6</sub>) על-מנת להעלות את ריכוז הפלואוריד במים לריכוז שנקבע.
 
החומצה ההקסה-פלואורוסיליצית מיובאת מספרד{{הערה|דו"ח "איכותם התברואותיתהתברואתית של מי שתייה במערכות האספקה של הרשויות המקומיות בישראל" לשנת 2011 של משרד הבריאות - מבוא לפרק 5 [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/water-report-2011.pdf] }} כתוצר לוואי תעשייתי,{{הערה|דברי זאב שפיר - ראש ועד הפעולה למאבק בהפלרת המים, [[אדם טבע ודין]] ב[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/avoda/2006-06-21.html פרוטוקול מס' 28 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות], 21 ביולי 2006, אתר הכנסת}} ועוברת בדיקות הכוללות אנליזה כימית לפוספטים, ארסן, בריום, קדמיום, כספית, ניקל, סלן, עופרת, אנטימון וכרום. בדיקות המעבדה מתבצעות על פי דרישות התקן הישראלי מספר 5438. החומצה שבה משתמשים קיבלה את אישור [[מכון התקנים הישראלי]], אשר אימץ את התקן האירופאי.
 
===היסטוריה===