בדואים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לנס ציונה
←‏בתקופת הממשל הצבאי: רשות ממשלתית אינה "נגד" ולא "הורסת יישובים" ו"משמידה יבולים". היא הורסת יישובים בלתי חוקיים ומשמידה יבולים שלא עמדו בתקן.
שורה 35:
לאחר סיום הממשל הצבאי בשנת [[1966]], החלה המדינה בבנייה של עיירות קבע ובעידוד התושבים לעבור אליהן. במקביל, ניסו המדינה מצד אחד והבדואים מצד שני להביא לרישום הקרקע על שמם על ידי [[רישום זכויות במקרקעין בישראל|תביעות בעלות]] ותביעות-נגד. מצב זה נמשך עד לשנת [[1974]], אז החליטה המדינה לחתור להסכם פשרה עם הבדואים. ניסיונות הפשרה לא צלחו. במקביל נמשך גם המאבק המשפטי, למרות החלטה [[תקדים|תקדימית]] של השופט חלימה, שקבע כי לבדואי, מעצם הגדרתו, לא יכולה להיות זיקה לאדמה.
 
ב-1976 הוקמה [[הסיירת הירוקה]], יחידת אכיפה ב[[רשות הטבע והגנים]]. תלונות על התנכלויות לבדואים מצד פקחי הסיירת לא אחרו לבוא.{{הערה|{{דבר||הבדווים מאשימים הסיירת הירוקה קציני צה"ל והמשטרה בהתעללות|1979/03/15|00803}}}} בין פעולותיהפעולות האכיפה של הסיירת הירוקה נגד תושבי הפזורה הבדואיתנמנים: השמדת יבולים,{{הערה|[http://www.iff.co.il/meida/itonim/040331_2.htm הלוחמה הכימית של מינהל מקרקעי ישראל] באתר התאחדות חקלאי ישראל}} הרס יישובים{{הערה| [http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/14733/85/ תושבי אל-עראקיב בונים מחדש את הכפר שנמחק כליל מכוח צווי הריסה], "[[אפוק טיימס]]", 7 באוגוסט 2010}} והחרמת עדרים.{{הערה|[http://www.snunit.k12.il/beduin/arti/harez24.html חוק העז השחורה] מאת [[יצחק ביילי]], באתר [[סנונית (אתר אינטרנט)|סנונית]]}}
 
בשנת 1980 נמנו בדרום 37,000 בדואים, בשנת 1989 כ-86,000 ובשנת 2000 כ-120,000, כאשר כ-52,000 מתוכם חיו בפזורה - לא בישובי קבע.{{הערה|שם=ישראל 2007–2020, עמ' 68}}