אמיש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ קירבה-קרבה (שם עצם) (דרך WP:JWB)
שורה 35:
נשות האמיש עובדות מגיל צעיר בשדות אבל בעיקר במטבח, המצריך עבודה קשה וממושכת, בהיותו נטול חשמל. האנרגיה היחידה שהם משתמשים בה היא [[אנרגיית רוח]], המפעילה משאבות מים להשקיית השדות. מקור פרנסה נוסף הוא ייצור חפצים בעבודת יד למכירה, כמו רקמה מיוחדת של הנשים, שלשם יצירתה הן יושבות יחד בערבים הארוכים, כל אישה ומעשה הרקמה שלה בידה. חלקן יולדות בביתן, מתוך בחירה, בעזרת מיילדות מבנות הקהילה, ויש שנוסעות לקבל שירותים רפואיים מחוץ לקהילה. נשים רווקות עובדות בעבודות שונות במקביל למשק הבית, חלקן במסעדות, חלקן בתור חדרניות במלונות או בבתי אנשים שאינם אמיש, בתור עובדות משק בית.
 
מנגנון פיקוח חברתי חשוב מבוסס על עידוד שיחות מעמיקות ומפגשי פנים אל פנים. לכן נאסר על בני הקהילה להחזיק טלפון. כיום מקובל להחזיק מכשיר בקצה המרוחק של החווה והוא מצוי מחוץ לבניין, בתוך מבנה ארעי המקשה על שיחות ארוכות ולא נחוצות. בני האמיש מארחים ומתארחים כל הזמן. הקהילה מוגבלת במספרה. כשהמספר גדול מדי ליחסי קירבהקרבה שוטפים בין כלל החברים בה, הקהילה מתפצלת. הזיקה האישית נתפסת כבעלת משמעות גבוהה ולכן גם העזרה ההדדית חזקה מאד. כאשר זוג צעיר מתחתן בני הקהילה כולה מתגייסים לעזור במציאת מקום מגורים, זאת בשל העובדה שבני האמיש אינם חוסכים כסף עבור העתיד. כל אחד מהקהילה תורם משהו לקניית האדמה ואת הבית בונה הקהילה כולה במשותף.
 
הבסיס הראשוני הוא המשפחה, המהווה יחידה כלכלית וחברתית כאחד. הדבר יוצר בעיה כאשר קיימת [[סטייה חברתית|סטייה]] ממנהגי הקהילה מצד אחד הילדים או אחד ההורים, או כאשר נוצר חיכוך בין שתי משפחות. ההחלטות במקרה זה מובאות לפני הבישופים והעדה כולה והם המחליטים על אופן הפעולה. בדרך כלל, הפעם הראשונה גוררת אזהרה, לאחר מכן עונש מוגבל (חרם לשבוע, שבועיים וכו') ולאחר מכן העונש האולטימטיבי – הרחקה סופית. מי שזקני האמיש הכריזו עליו כסוטה, או מי שלא נכנס בבגרותו לאמיש, אינו רשאי לקיים עימם יחסים מסודרים ובייחוד נאסר עליו להשתתף איתם בכמה פעולות חברתיות בסיסיות, כמו אכילה או שתייה משותפת. לאמיש אסור לאכול בנוכחות זרים. האוכל הוא טקס דתי המיועד אך ורק לחברים בקהילה. אין מגישים אוכל לאורחים ואין אוכלים אצל אחרים.