הבדלים בין גרסאות בדף "המטבח הברזילאי"

נוספו 49 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
מ (←‏הרגלי אכילה ושתייה ונימוסי שולחן: קישורים פנימיים, תקלדה)
תבשילים אופייניים כוללים [[וטאפה]] (vatapá) מעין פולנטה של בוטנים ואגוזי קשיו קלויים, בצל, חלב קוקוס, שמן דקלים (דֶנדֶה) שום, מלח, זנגביל (ג'ינג'ר), קוקוס טחון, וצ'ילי. ו[[מוקקה]] (תבשיל שכולל דג קורבינה או [[מאכלי ים]] עם פלפלים, עגבניות, [[כוסברה]], בצל, ו[[חלב קוקוס]] ושמן דקלים) ואקרז'ה (acarajé) - [[כופתאות]] העשויות מ[[שעועית מצויה|שעועית]] לבנה ו[[בצל הגינה|בצל]] המטוגנת בשמן דקלים וממולאת ב[[חסילון|חסילונים]] מיובשים, [[פלפלת|פלפל]] אדום וקארורו (תערובת של [[במיה]] מרוסקת, [[קשיו|אגוזי קשיו]] טחונים, [[חסילונים]] מעושנים, בצל, פלפל ו[[שום]]). המנה הבסיסית היא צלחת אורז לבן ושעועית שחורה אך מאכלים נוספים כוללים [[פארופה]] (farofa), [[פאסוקה]] (paçoca), [[קאנג'יקה]] (canjica), [[פאמוניה]] (pamonha), ו[[קיבבה]] (quibebe). בשאר המישורים החופיים ישנה פחות השפעה אפריקנית על האוכל ומנות בסיסיות כוללות [[מאכל ים|מאכלי ים]], [[רכיכות]], פירות טרופיים. פירות טרופיים הנאכלים באזור הצפון-מזרחי כוללים [[מנגו]], [[פפאיה]], [[גויאבה]], [[תפוז]], [[פסיפלורה]], [[אננס]], [[אנונה (סוג)|אנונה]] וקשיו (גם פרי וגם אגוז).
 
בפנים הארץ, באקלים הצחיח, בחוות ובאזורי גידול בקרים מוכי [[בצורת]], מאכלים כוללים בדרך־כללבדרך כלל רכיבים כמו בשר מיובש, [[אורז]], שעועית ועזים.
 
===מרכז-מערב===
האזור הדרום-מזרחי הוא הלב התעשייתי של ברזיל ובו מספר סגנונות בישול מיוחדים שברזיל מפורסמת בהם.
 
במינאס ז'ראיס כוללים התבשילים המקומיים תירס, בשר חזיר, שעועית, ו[[גבינה|גבינות]] מקומיות מבושלות ורכות. בריו דה ז'ניירו ובסאו פאולו, [[פייז'ואדה]] (מנת שעועית ובשר המבושלת בבישול איטי שמוצאה בעיר ריו דה ז'ניירו) היא מאכל פופולרי במיוחד בתור [[ארוחת צהריים]] של יום רביעי או שבת. גם תבשיל "אורז ושעועית" (arroz e feijão) נאכל לעיתים קרובות. באופן מסורתי, [[שעועית מצויה|שעועית]] שחורה מכינים בריו דה ז'ניירו, שעועית חומה בסאו פאולו ואת שניהם מכינים במינאס ז'ראיס. מאכל טיפוסי נוסף בסאו פאולו הוא "Virado à Paulista", המכיל אורז, "tutu de feijão", המכיל שעועית, [[כרוב]] מבושל ובשר חזיר.
 
המטבח של סאו פאולו מושפע ממהגרים מאירופה ומ[[המזרח התיכון]]. רוב המהגרים הגיעו מ[[פורטוגל]] וחלקם הגיעו מ[[איטליה]], מ[[יפן]], מ[[המזרח התיכון]] ומארצות אחרות. לכן קיים מגוון עשיר של סגנונות בישול.
==הרגלי אכילה ושתייה ונימוסי שולחן==
 
להרגלי האכילה בברזיל קודים בולטים והיא מתאפיינת באכילה ושתייה של פרטים מסוימים בשעות מוגדרות והברזילאים אינם נוטים לחרוג מהם. המטבח הברזילאי מתאפיין באסתטיקה גבוהה ותשומת לב רבה ל[[נימוסי שולחן]], צורת האכילה וניקיונה :.
 
ארוחת בוקר נקראת "קפה דה מאניה" (Café da manhã) כלומר "קפה של בוקר" והיא כוללת קפזיניו (cefezinho כלומר קפה קטנטן) - קפה נמס ללא חלב הנלגם בכוסיות זעירות, או קפה קום לייטצ'י כלומר נס קפה הנלגם בספלי [[חרסינה]]. ארוחת בוקר ברזילאית מסורתית כוללת לחם גבינה בשם [[לחם גבינה|פאו ג'י קייז'ו]], לחם פרוס לבן, מיני מאפים, עוגיות, עוגות מתירס או גבינה, נקניקים מחזה עוף ובשר חזיר, חביתיות [[טפיוקה]], נתחי [[אננס]], אר'קזו ופירות אחרים, ריבות, חמאה, [[גבינה צהובה]] ומיצי פירות טבעיים.
 
ארוחת צהרים היא הארוחה הכבדה ביותר ביום וכוללת סעודה ארוכה כל אזור על פי ייחודו הסעודה תלווה כמעט תמיד עם נזיד שעועית שחורה (פייז'או) עם אורז לבן ומנת עוף, בשר או דגים במגוון צורות עשיה, ותערובת מיוחדת שמפזרים על מאכלים עם רוטב שנקראת [[פארופה]], מיצי פירות טבעים, משקאות קלים כמו [[גוארנה]], מיצים מוגזים מקומיים או זרים ולעיתים גם בירה. הסעודה ארוכה ומעבר לאכילה היא נחשבת לזמן בילוי.
 
הקפהזיניו הוא קפה שחור ללא חלב אותה שותים בכוסיות זעירות, הקפזיניו נלגם כחלק מארוחת הבוקר אך נלגם גם מאוחר יותר עד ארוחת הצהרים. ניתן לראות במקומות רבים [[תרמוס]] שבו כוסות לכלל האנשים השותים ממנו מדי פעם.
 
הבירות בברזיל אהובות מאוד וקיימות אינספור חברות ופירמות המשווקת בירות שונות, רובם בירות עדינות ובהירות, לכל אזור במדינה יש חברת בירות דומיננטית יותר. [[בירה מהחבית]] נקראת "שופי" ומקובל ללגום אותה בשעות אחר הצהרים והערב בחברותא. את הבקבוק שמים בתוך גוף פלסטיק שמבודד מהחום, ואת הבירה מוזגים בכוסיות קטנות, את הריפיל מבצעים באופן קבוצתי (לא נימוסי למזוג רק לעצמך) כאשר נשאר קצת בירה בכוס.
 
שימראו הנקרא בספרדית [[מאטה]] הוא תה הנלגם גם בארגנטינהב[[ארגנטינה]] וארווגואיו[[אורוגוואי]], השימראו נשתה בדרום המדינה, בשעות אחר הצהרים ועוברת מאדם לאדם במעגל. שימראו קר נקרא טררה והוא נשתה באזורים נוספים.
 
מיצים טבעיים הם חלק אינטגרלי מהתפריט בברזיל, יש פירות רבים מאוד מהם מכינים מיצים; מתפוזים, מנגו ואננס, [[אבוקדו]], [[אסאי]] וקוקוס אותו שותים מהאגוז עצמו ועוד פירות רבים שלא מוכרים מחוץ לברזיל. המיצים נמכרים בדוכנים ונחשבים גם למשקה מקובל אחרי פעילות ספורט. לא נהוג לערבב פירות והמיץ כולל פרי אחד בלבד.