הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 1,171 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
מאוגוסט [[2014]] עד מרץ [[2018]] שימש כיו"ר הוועדה הבוחנת של [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]], הממונה על שאלון [[בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין|בחינת ההסמכה של הלשכה]]{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|השופט אלרון - ראש ועדת הבחינות של לשכת עוה"ד|279687|6 באוגוסט 2014}}}}. בתקופה זו חלה ירידה ניכרת בשיעור מעבר הבחינה. בתפקידו זה היה ממובילי הכנסת שאלה פתוחה הדורשת ניסוח עצמאי של הנבחן, לבחינת ההסמכה{{הערה|{{גלובס|ספיר כלפון|לראשונה: שאלה "פתוחה" בבחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד|1001031697|29 באפריל 2015}}}}.
 
בפברואר [[2017]] אישרה [[הוועדה למינוי שופטים]] בפה אחד את מינויו ל[[בית המשפט העליון]], במסגרת הסכם בין חברי הוועדה למינוי ארבעה שופטים. כמה משופטי בית המשפט העליון התנגדו למינויו וסברו כי הוא "לא קורץ מהחומר שממנו עשויים שופטי עליון". מנגד, הוא זכה לתמיכה חזקה מצדומצדם של חברחברי הוועדה לבחירת שופטים, השרשרת המשפטים [[איילת שקד]] והשר [[משה כחלון]], ואף היה המועמד המועדף על לשכת עורכי הדין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001177942|הכותב=חן מענית|כותרת="בלי מינוי יוסף אלרון לא תהיה היום בחירת שופטים לעליון"|אתר=גלובס|תאריך=2017-02-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-02-26}}</ref>{{הערה|שם=הסכמות|{{ynet|טובה צימוקי|ניצחון לאגף השמרני: נבחרו 4 שופטי עליון חדשים|4926330|22 בפברואר 2017}}}}{{הערה|{{גלובס|[[חן מענית]]|הוועדה הכריעה: אלה ארבעת השופטים החדשים שימונו לעליון|1001178231|22 בפברואר 2017}}}}. הוא נכנס לתפקיד זה ב-[[30 באוקטובר]] 2017.
 
== עמדותיו ופסיקותיו ==
===בטחון===
אלרון נחשב לשופט בטחוניסט. הוא היה מבין ארבעת השופטים שסברו כי יש לאשר את פסילתה של חברת הכנסת [[היבא יזבק]] מהתמודדות ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|בחירות לכנסת ה-23]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=20008520.V09|סוג=א"ב|עותר=אופיר כץ|משיב=היבא יזבק|ניתן ב=9 בפברואר 2020}}}}. בעניין אחר, קבע השופט אלרון כי יש להעניק פרשנות מרחיבה לעבירת הסיוע לאויב במלחמה והדגיש כי "הרשעה בעבירות הנוגעות לסיוע לאויב במלחמה, בין בדרך של ביצוע מושלם של העבירה, ובין בקשירת קשר או בניסיון, מחייבת הטלת עונשים כבדים וממשיים על מבצעי העבירה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18055360.J06|סוג=ע"פ|עותר=אלבייאע|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=13 ביוני 2019|פד"י=}}}}. בעניינו של חייל שהורשע בפציעה בנסיבות מחמירות וגרם מוות ברשלנות, סבר בדעת מיעוט שאין להחמיר בעונשו וכתב: "עלינו לנהוג בזהירות יתירה שעה שאנו בוחנים את פעולותיהם של אנשי כוחות הביטחון סביב פעילות מבצעית או במצבי לחימה. בחינה זו אינה יכולה להיות "סטרילית", בתנאי מעבדה, תוך הפעלת חכמה שלאחר מעשה, אלא עליה לקחת בחשבון את נסיבות האירוע, תנאי השטח ותחושות הנפשות הפועלות בזמן אמת"{{הערה|{{פס"ד עליון|18044970.O04|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=בן דרי|ניתן ב=19 באוגוסט 2018}}}}.
 
באחדבמקרה המקריםאחר קבע השופט אלרון שאין להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הוכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.
 
כמו כן, השופט אלרון נקטהוא מבין שופטי בית המשפט בגישההעליון זוהסבורים אףכי באשריש לשימושלאפשר בהריסתהריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי, וקבע כי "חרף הספקות שהובעו בעת האחרונה בפסיקה ובספרות ביחס לכוח ההרתעה של הריסת בתים, עמדתי היא כי כאשר הוכיח המפקד הצבאי שקיים אפקט הרתעתי ראוי ומשמעותי, כבענייננו, הרי שאין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לעשות שימוש באמצעי זה"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\860\087\j04&fileName=17087860.J04&type=2 בג"ץ 8786/17 אבו אלרוב נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (26.11.2017)]}}.
 
=== משפט פלילי ===
 
באחד מפסקי דינו עמד השופט אלרון על שיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית כמו בהחלטה אם להעמיד אדם לדין{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\430\019\j03&fileName=19019430.J03&type=2 בג"ץ 1943/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\070\019\j04&fileName=19019070.J04&type=2 בג"ץ 1907/19 פלונית נ' פרקליט המדינה (25.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\960\067\j07&fileName=18067960.J07&type=2 בג"ץ 6796/18 סעדי נ' המחלקה לחקירות שוטרים (14.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\470\068\j06&fileName=18068470.J06&type=2 בג"ץ 6847/18 טאצ'ר-גואל נ' פרקליט המדינה (6.1.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\160\015\j06&fileName=18015160.J06&type=2 בג"ץ 1516/18 ורקשטל נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.6.2018).]}}.
 
באחד המקרים קבע שאין להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הוכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.
 
השופט אלרון דחה בדעת רוב, דרישה לפרסום זהותם של מבצעי [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שבוצעו באזור [[יהודה ושומרון]], שבקשו ששמם לא יפורסם, בין היתר לאחר שאימץ את עמדת [[משרד החוץ]] שלפיה פרסום המידע עלול להוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100140.J16|סוג=עע"מ|עותר=יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם|משיב=המינהל האזרחי איו"ש|ניתן ב=16 במאי 2019, סעיף 35}}}}.
 
השופט אלרון נקט בגישה זו אף באשר לשימוש בהריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי, וקבע כי "חרף הספקות שהובעו בעת האחרונה בפסיקה ובספרות ביחס לכוח ההרתעה של הריסת בתים, עמדתי היא כי כאשר הוכיח המפקד הצבאי שקיים אפקט הרתעתי ראוי ומשמעותי, כבענייננו, הרי שאין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לעשות שימוש באמצעי זה"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\860\087\j04&fileName=17087860.J04&type=2 בג"ץ 8786/17 אבו אלרוב נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (26.11.2017)]}}.
 
במקרה אחר הוא קבע כי החלטת [[משרד הבריאות]] האוסרת על ביצוע לידות בית ב"מרכזי לידה טבעית", סבירה ומידתית, וזאת תוך שציין שאף שיש טעם בעמדת העותרות באשר ליתרונות הגלומים בלידה מחוץ לכותלי בית החולים, הרי ש"בהפעילו ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות, בית המשפט אינו נדרש להכריע מי מבין העמדות נכונה או ראויה יותר בעיניו; עליו לבחון האם החלטתה של הרשות התקבלה על סמך שיקולים ענייניים ומקצועיים והאם היא מצויה במתחם הסבירות". לאחר איזון שערך בין זכותן של יולדות לאוטונומיה ולפרטיות לבין הרצון להגן על חייהם ובריאותם של היולדת והיילוד, קבע כי לא נפל פגם בהחלטת משרד הבריאות בעניין זה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17054280.J07|סוג=בג"ץ|עותר=רום|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 ביוני 2018}}}}. אלרון גם סירב בדעת הרוב להתערב בשיקול מנהל השירותים הווטרינריים באיזון בין צער בעלי חיים לבריאות הציבור{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19008610.Z12|סוג=עע"מ|עותר=מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משיב=נח - התאחדות ישראלית של ארגונים|ניתן ב=26 ביוני 2019}}}}.
 
לצד גישה זו, המעניקה לרשויות המדינה שיקול דעת נרחב יחסית להפעיל את סמכויותיהן, מדגיש השופט אלרון בפסיקותיו את החובה החלה עליהן לשמור על זכויותיהם של כלל קבוצות האוכלוסייה.
 
בבקשה לרשות ערעור על הרשעתם של מקבצי נדבות בעבירה של פשיטת יד בכותל, שנקבעה בתקנות, קבע השופט אלרון כי ניתן לתקוף את חוקיות התקנות במסגרת הליך פלילי. הוא אף סבר, בדעת מיעוט, כי העבירה נקבעה בחוסר סמכות והציע לבטל את הרשעתם - או לכל הפחות להפחית בעונשם - תוך שביקר את השימוש בדין הפלילי בכדי למנוע קיבוץ נדבות בכותל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18081820.A11|סוג=רע"פ|עותר=מושיא|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 בפברואר 2020}}}}.
 
במסגרת עתירה לשינוי הקריטריונים שקבע משרד החינוך באשר לזכאותם של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים" להסעה על מסגרות החינוך שבהן הם לומדים, קבע השופט אלרון שהקריטריונים שנקבעו שרירותיים ופוגעים בזכותם לשוויון של תלמידים אלו, ועל כן הורה על השוואת הקריטריונים לאלו שחלים על תלמידי החינוך המיוחד. אלרון הדגיש כי על ההסדר העתידי שיגבש משרד החינוך לבטא "את מחויבותנו כחברה מתוקנת, הדוגלת בערכים של שוויון ולא פחות מכך של ערבות הדדית. בענייננו, משמעות הדבר היא להנגיש הלכה למעשה את הזכות לחינוך לכל התלמידים במדינת ישראל, ובכלל זה תלמידים עם מוגבלויות"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\15\910\001\j60&fileName=15001910.J60&type=2 בג"ץ 191/15 פלוני נ' עיריית בני ברק (19.4.2019)]}}.
משתמש אלמוני