דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

נוספו 221 בתים ,  לפני שנתיים
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג))
המקור למינוי דיינים בעם ישראל: (דברים טז:יח) "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק." בהמשך מינה משה שבעים זקנים לשמש ב[[סנהדרין]] הראשונה ששפטה את עם ישראל. בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם [[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]). לסנהדרין הוכפפו בתי דין קטנים יותר של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) שהוסמכו לפסוק במרבית התחומים ובתי דין קטנים יותר שיכלו לדון בעיקר בדיני ממונות.
 
מעיקר הדין, דיין הוא רק מי שקבל [[סמיכת זקנים]], אולם, חכמים התירו לדיינים שאינם סמוכים לדון בדיני ממונות נפוצים במיוחד. עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות ה[[סמיכההסמיכה, לרבנות]]לא במובנהנותרו המקורי,דיינים הצטמצמוסמוכים מאודהיכולים סמכויותלדון השפיטה[[דיני שלקנסות]] הרבניםו[[דיני נפשות]]. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני ממונותהממונות נפוציםהנפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זו נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פד|ב}}}}) ומוגבלת לנושאים יום-יומיים בסיסיים. אף על פי שלדיינים שאינם סמוכים בימינו עדיין יש כוח לדון בדברים מסוימים, מבחינה מעשית הם לא מיישמים זאת בכל התחומים.{{הערה|לדוגמה, בימינו, ככלל, לא נוהגים לבצע [[ייבום]] אלא רק [[חליצה]].}}
 
==מינוי דיינים==