דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

מעיקר הדין, דיין הוא רק מי שקבל [[סמיכת זקנים]], אולם, חכמים התירו לדיינים שאינם סמוכים לדון בדיני ממונות נפוצים במיוחד. עם ביטול הסנהדרין בזמנו של [[רבן גמליאל השישי]] והתבטלות ה[[סמיכההסמיכה, לרבנות]]לא במובנהנותרו המקורי,דיינים הצטמצמוסמוכים מאודהיכולים סמכויותלדון השפיטה[[דיני שלקנסות]] הרבניםו[[דיני נפשות]]. כיום מוסמכים דיינים לדון רק בדיני ממונותהממונות נפוציםהנפוצים (הלוואות, פיקדונות, גזלות, וכדומה, אבל לא דיני קנסות), דיני אישות (נישואין, גירושין, ייבום, עגינות וכדומה) וקבלת עדים. סמכות זו נשאבת מהגדרת "שליחותייהו קעבדינן" ([[ארמית]]: אנו עושים שליחותם [=של החכמים הסמוכים]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פד|ב}}}}) ומוגבלת לנושאים יום-יומיים בסיסיים. אף על פי שלדיינים שאינם סמוכים בימינו עדיין יש כוח לדון בדברים מסוימים, מבחינה מעשית הם לא מיישמים זאת בכל התחומים.{{הערה|לדוגמה, בימינו, ככלל, לא נוהגים לבצע [[ייבום]] אלא רק [[חליצה]].}}