חילונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הגהה |
←היסטוריה: הבאת תוכן מערך הקהילה היהודית |
||
שורה 6:
{{ערך מורחב|ערכים=[[חילוניות יהודית]]}}
[[ברוך שפינוזה]] נתפס כאחד מאבות ה[[חילוניות]] אולם יש מחלוקת לגבי הגדרתו כיהודי החילוני הראשון. [[אבי הראל]], מי שהיה ההיסטוריון של [[משטרת ישראל]], מבדיל בין המצב שהיה קיים בימי שפינוזה לבין המצב בימינו: בימינו יהודי יכול לחדול לקיים מצוות ולהמשיך לחיות בתוך קהילה יהודית, דבר שלא היה אפשרי בימי שפינוזה.{{הערה|[https://www.ידע.com/2017/06/16/אבי-הראל-האמנם-היה-שפינוזה-החילוני-הרא/#sthash.jzyXoyq3.TXlbA7Bo.dpbs אבי הראל: האמנם היה שפינוזה החילוני הראשון?]}}
[[הקהילה היהודית הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן [[תאודוסיוס הראשון|התנצרות האימפריה הרומית]] במאה החמישית לערך{{הערה|1=לדיון נרחב: סת שוורץ, The Ancient Jews from Alexander to Muhammad, [[הוצאת אוניברסיטת קיימברידג']] 2014. עמ' 101-107.}} ועד [[העידן המודרני]]. הקהילה הייתה גוף בעל מעמד משפטי מוכר, ייצגה מול השלטונות את כל יהודי שטח השיפוט שלה שהיו חברים בה מתוקף לידתם והייתה אחראית למשול ולנהל אותם. מוסדות הקהילה השונים היו מופקדים על החינוך, הרווחה, המשפט, גביית המיסים וכל יתר ההיבטים של חיי היהודים.
עד [[המאה ה-18]] היה היהודי כפוף למרות קהילתו מעצם לידתו, והיה יכול להשתחרר ממנה רק באמצעות מעבר לקבוצה אחרת באמצעות המרת דתו ל[[נצרות]] או [[אסלאם]]. רק עם עליית המדינה הריכוזית, פקיעת האוטונומיה המשפטית היהודית ותהליכי החילון, הפכה החברות בקהילה בהדרגה לשאלה של בחירה אישית.
תפיסות אידאולוגיות יהודיות-חילוניות קמו לראשונה ב[[מזרח אירופה]] בשלהי [[המאה ה-19]], ומנסחיהן, דוגמת [[אחד העם]], השפיעו רבות על הזהות הלאומית הישראלית שקמה בהשראת הציונות החילונית. דור מייסדי המדינה היה חדור בהשקפה שראתה את ה[[יהדות כתרבות]], ואת המסורת הדתית כפרי רוחו של העם היהודי ואחת היצירות שיצר, ושניתן היה לשנות או לעזוב במידת הצורך; לא כתולדה של [[התגלות]] אלוהית המגדירה ומכוננת את עם ישראל כבהשקפה המסורתית. רעיונות חילוניים עקרוניים היו דומיננטיים בישראל העצמאית בימי הקמתה וגם בעשורים שלאחר מכן, אך נחלשו למן שנות ה-70.{{הערה|1=[[יואב פלד]], הורית הרמן פלד. The Religionization of Israeli Society. Routledge, 2018. עמ' 17, 94 וכו'.}} המגזר החילוני בישראל שואב חלק ממאפייניו מתפישות אלו, אך רק חלק מהמגדירים עצמם 'חילונים' על פי המפתח הסוציולוגי במדינה אוחז בהשקפה חילונית-יהודית עקרונית.
| |||